העצה הראויה של וינשטיין

מאמר המערכת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

המכתב ששלח היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בא אמנם באיחור מה, אך טוב שבא. דומה שגם וינשטיין, שנזהר עד עתה לא לנקוט לשון חריפה ולא להתעמת יותר מדי עם הממשלה, מבין, כי נתניהו, שריו והקואליציה שהוא עומד בראשה חצו הפעם את הקו האדום המפריד בין מדינה דמוקרטית לבין משטר הרודף את מתנגדיו.

"מדיניות היועץ המשפטי לממשלה היא למעט ככל הניתן בהכרזה על חוקים כלא חוקתיים, זאת בשל הכבוד למלאכת החקיקה של הממשלה והכנסת", כתב וינשטיין במכתבו, וניסה כנראה להסביר בכך את היחס הזהיר שנקט עד כה. בזמנים רגילים חשוב אולי לנקוט זהירות מעין זו, אלא שיוזמות החקיקה הפרועות של הכנסת הנוכחית ושל אחדים משרי הממשלה הנוכחית הופכות את הזהירות עצמה למסוכנת.

מדור הזירה

הנימוקים של וינשטיין הם משפטיים בעיקרם. היועץ מבהיר, כי לא יוכל להגן על שתי הצעות החוק המגבילות את התרומות לארגוני זכויות האדם. "אם הצעות חוק אלה יבשילו לחוקים, לא ניתן יהיה להגן עליהן בעתירות שיוגשו לבג"ץ", כותב וינשטיין. שתי ההצעות, של אופיר אקוניס ופאינה קירשנבאום, שנגנזו על פי בקשת נתניהו, "לוקות בפגם של אי חוקתיות", לדברי וינשטיין, ואינן מידתיות.

אבל החלק החשוב ביותר במכתב של וינשטיין אינו נוגע לנורמות משפטיות ואף לא לקשיים חוקתיים, אלא נשען על הבנת המושגים "דמוקרטיה" ו"חופש הביטוי" לעומקם. וינשטיין טוען, כי במקום לאפשר שיח פתוח ו"שוק רעיונות" פעיל, שתי ההצעות מבקשות לחסום את הביטוי. לדבריו, שתי ההצעות מציבות את מדינת ישראל "בשורה אחת עם מדינות בודדות שנקטו מהלך דומה, אשר ספק אם ראוי שמדינת ישראל תתקנא במשטר הנהוג בהן ותנהג כמותן".

אכן, מוטב מאוחר; להתעוררות הנחרצת של וינשטיין יש חשיבות עצומה. העצה הראויה שנתן תספק לנתניהו סולם לרדת בו מן העץ המסוכן שטיפס עליו.

Read this article in English: Fitting advice

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ