שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאמר המערכת
מאמר המערכת

החלטת הממשלה לאשר את הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה ולאפשר בכך את הרחבת חוק חינוך חובה חינם מגיל שלוש, התקבלה אתמול לאחר ויכוחים קשים בין שרי הממשלה.

כבר ברגע פרסום מסקנות טרכטנברג היה ברור שיהיה צורך לקצץ בתקציב. הוועדה המליצה על קיצוץ בתקציב הביטחון במטרה להשיג מקורות להנהגת חינוך חינם מגיל שלוש ולהענקת הכשרה מקצועית לחרדים. בנוסף התברר, שיש חריגה של 2.2 מיליארד שקל בתקציב 2012, עקב הסכמי השכר עם הרופאים, המורים העל-יסודיים, העלאת שכר המינימום וחקיקה פרטית בכנסת. כך שבסך הכל מדובר בקיצוץ הכרחי של 5.4 מיליארד שקל.

אבל הצורך הברור לא עשה כל רושם על שר הביטחון אהוד ברק. הוא יצא בשצף קצף נגד קיצוץ במשרדו, ואף הפליא לתאר באוזני השרים את הסיכונים העצומים הנשקפים לישראל: חמאס, חיזבאללה, איראן, סוריה, מצרים ושכנות אחרות. במקום קיצוץ במשרדו ובמשרדים אחרים הוא הציע שוב להגדיל את הגירעון, הצעה שהיא שגיאה כלכלית קשה המעידה על חוסר הבנה בולט מצד ברק.

אלא שלא רק ברק התנגד לקיצוץ. גם שרים אחרים התנגדו. סילבן שלום דיבר על פגיעה חמורה בחברה, אביגדור ליברמן טען שלא ניתן פתרון נאות למי שעובד ומשרת בצבא ואלי ישי דיבר על הפגיעה בשכבות החלשות, כאשר הוא מתכוון בעצם לפגיעה בקהל מצביעיו החרדים.

נכון שהיה עדיף אם חלק גדול יותר מהקיצוץ היה נופל על תקציב הביטחון המנופח והבזבזני. אך כנראה שברק הצליח להפחיד גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו, והקיצוץ בתקציב הביטחון נמוך מכפי שהיה צריך להיות.

בהינתן עובדה זו, אין מנוס מלאשר את התוכנית שפוגעת אמנם בכל המשרדים והשירותים, אך מאפשרת ליישם את המלצות ועדת טרכטנברג. כל פתרון אחר, כמו הגדלת הגירעון או העלאת מסים, יוביל בהכרח למשבר נוסח יוון, איטליה וספרד. ושם אף אחד לא רוצה להיות.

Read this article in English: A necessary budget cut

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ