מפקד חיל האוויר: ראש עם כנפיים

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאמר המערכת

המינוי של אלוף אמיר אשל למפקד חיל האוויר הוא ניצחון של השכל הישר ושל הרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ. ההיגיון חייב, שקצין מוכשר ומנוסה כאשל, ראש אגף התכנון במטכ"ל ומי שעבר את כל המסננות וההכשרות של חיל האוויר, יזכה לאמון הדרג הממונה ויקבל את הפיקוד על החשובה בזרועות צה"ל. לא היה מקום למאמצי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להטות את ההתמודדות לטובת מזכירו הצבאי, האלוף יוחנן לוקר, ולא לתביעה הפומבית של שר הביטחון, אהוד ברק, לצרף את מפקד חיל האוויר לסגן הרמטכ"ל ולראש אמ"ן, אלופים שבמינוים עדיפה עמדת שר הביטחון על זאת של הרמטכ"ל.

מלכתחילה היה המינוי של אשל מובן מאליו, אך יש גם ברכה בדרך העקלקלה של גרירת התהליך עד כשלושה חודשים לפני הפרישה הצפויה של מפקד החיל, האלוף עידו נחושתן. כמו גנץ, שברק ונתניהו לא רצו למנות לרמטכ"ל ונאלצו לפנות אליו לאחר פסילת מועמדם, יואב גלנט, כך גם אשל אינו חייב את מינויו לשני הבכירים בממשלה, הששים אלי הדק באיראן. לא שאיש חושד, שקצין כמותו, שדעתנות ויושרה מאפיינות את הליכותיו, יסגל את השקפותיו לאלה של הממונים; אך טוב שהחלטת הרמטכ"ל אושרה למרות עמדת אשל בסוגיה המרכזית ולא בזכותה.

במטכ"ל של גבי אשכנזי נחשב אשל לאחד החברים השקולים והמפוכחים ביותר. כך גם בשנה הראשונה של גנץ; וכך יהיה בוודאי בתפקיד המשולש של בונה הכוח האווירי, מפקד הזירה האווירית (בחיכוך מבני עם אלוף מיפקדת העומק, שחיל האוויר הסתייג מהקמתה), והיועץ הראשי בענייני אווירייה למטכ"ל ולממשלה.

מכל הארגונים הביטחוניים מצטיין חיל האוויר במיוחד בטיפוח מפקדים ולוחמים מיומנים. מגרעתם העיקרית היא הנטייה להישאר "ראש קטן" ולהצטמצם לביצוע מדיניות המונחתת מעליהם. אמיר אשל היה עד כה ראש גדול. ראוי שיישאר כזה, עם הרמטכ"ל וראשי קהילת המודיעין, בעיקר בשעה שהממשלה מנוהלת בידי צמד חדור רוח קרב.

Read this article in English: A victory for common sense

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ