נתיבי אוויר של אפליה

מאמר המערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

יארא משעור רצתה לשוב לביתה בישראל. אזרחית המדינה, בת הארץ ועורכת שבועון ישראלי נפוץ - היא הגיעה השבוע לדלפקי חברת אל על במילאנו, מצוידת בדרכון ובכרטיס טיסה. מה שקרה לה מהשלב הזה קורה כמעט לכל נוסע ערבי-ישראלי: הפרדה, בידוק, חקירות אינטימיות מגוחכות ומשפילות וחיטוט מדוקדק בכבודה. כשהגיע השלב של פשפוש בגופה, סירבה משעור, אזרחית גאה, וויתרה על טיסתה.

סיפורה, שפורסם אתמול ב"הארץ" בידי ג'קי חורי וזהר בלומנקרנץ, הוא הסיפור הרגיל של מרבית ערביי ישראל בצאתם מנתב"ג ובשובם ארצה בחברת אל על. יוסי שריד כתב אתמול ב"הארץ" על אירוע זהה להפליא שקרה ליארא ולאביה, העיתונאי המנוח לוטפי משעור, לפני 27 שנים. דבר לא השתנה מאז.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

איש אינו מטיל ספק בצורך בבדיקות ביטחוניות בנמלי התעופה. אבל מה שקורה בשדות התעופה בישראל ובדוכני חברת אל על בחו"ל חורג בהרבה מהצורך להבטיח את שלום הנוסעים. מדובר בהשפלות מיותרות ובהפרדה על רקע אתני. לכל נוסע ערבי-ישראלי מזומנת תזכורת קשה ומקוממת: הוא אזרח סוג ב' בארצו. כל ההצטדקויות והתירוצים של אל על ושל גורמי הביטחון לא מצליחים לכסות על המצב הבלתי נסבל הזה. ערבי-ישראלי אינו חפץ חשוד והיחס אליו חייב להיות שווה לזה שמקבל כל אזרח ישראלי. ראש השב"כ יורם כהן אמר על ערביי ישראל לאחרונה, כי "הם אינם יעד של השב"כ, הם אינם גיס חמישי ואיננו מתייחסים אליהם ככה", תוך שהוא מציין את הירידה בפעילות טרור בקרבם. התנהגות הסלקטורים הישראלים בשדות התעופה עומדת בסתירה משוועת לדבריו: הם מתייחסים לערביי ישראל בדיוק כמו אל יעד וגיס חמישי.

אין עוד די בהבטחות על הכנסת ציוד מתקדם, שיבטל את הצורך בהליכי הבידוק הללו ובהעברת האחריות בין אל על לגורמי הביטחון. השינוי חייב להתרחש מיד, לא שינוי מבצעי אלא שינוי תודעתי: שוויון ויחס של כבוד לכל נוסע.

Read this article in English: Discrimination Airways

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ