מורשת הטרנספר של זאבי

מאמר המערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

מפעל ההנצחה המופרז של מנהיג תנועת מולדת, אלוף רחבעם זאבי, שפרטיו מעוררי ההשתאות מתוארים בתחקיר של גידי וייץ וליאת לויאן במוסף "הארץ" היום - אינו אלא לעג היסטורי ופוליטי מר. בעוד גדולי המנהיגים הציוניים כבנימין זאב הרצל וזאב ז'בוטינסקי, נשיאים וראשי ממשלות, מונצחים באיפוק יחסי, זכה דווקא אחד הפוליטיקאים השנויים ביותר במחלוקת להפוך, לאחר מותו, לגיבור תרבות נערץ.

מי שחשב שדי בגשר, טיילת מרכזית בשלוש ערים, רחובות, שדרות, גנים ציבוריים, מושב ומאחז, מחנה צבאי ובית כנסת, בול דואר, שעת מחנך בבתי הספר, יום זיכרון ופרס חינוכי כדי להנציח את שמו, דמותו ופועלו של זאבי - התבדה. מסוף 2011 תקצה הממשלה בין 3 ל-4.9 מיליון שקלים להנצחת זכרו.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

המורשת של רחבעם זאבי אינה ראויה לתמיכה ממשלתית מסוג זה. הוא אמנם נרצח על ידי שלושה מתנקשים פלסטינים כששימש שר בממשלת ישראל, אך אין בכך כדי להצדיק מפעל הנצחה לאומי. זאבי קנה לו שם מפוקפק כבר בתור אלוף פיקוד המרכז, כשנהג כשליט יחיד והעסיק חיילים וקצינים בטיפול באריות המחמד שלו. שמו הלך לפניו גם כמי שהתרועע עם אנשי כנופיות פשע. טיבם המדויק של הקשרים לא נחשף, אך הוא לא הכחיש אותם מעולם.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

ואולם, יותר מכל, זאבי דגל בדרך פוליטית קיצונית ובלתי מוסרית, שעיקרה גרסה "מרוככת" של רעיון הטרנספר הכהניסטי - "טרנספר מרצון". לפרט הפעוט הזה מתייחסים יוזמי ההנצחה בקלות ראש, ומעדיפים לפאר את אהבתו לארץ ישראל.

זאבי אכן הפגין בקיאות מרשימה בהיסטוריה ובגיאוגרפיה של ארץ ישראל, והיה חדור אהבת הארץ. עובדה זו איננה יכולה להוות אפילו בדל הצדקה ליוזמת ההנצחה חסרת הפרופורציות, המאפילה על זו שלה זכו אישים דגולים. לא ייתכן שאדם שהטיף לרעיונות שהדמוקרטיה הישראלית הוקיעה יהפוך לגיבור לאומי. אסור שישראל תעדיף את מורשת השנאה והמוות על פני התקווה והחיים.

Read this article in English: The heritage of death

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ