בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלי יחימוביץ' צודקת

130תגובות

בחודש מאי, עם פתיחת מושב הקיץ של הכנסת, תעלה לדיון הצעת חוק של שלי יחימוביץ', שלבטח תתקבל בפנים חמוצות בקרב עשירי ישראל. מדובר בחוק המטיל מס ירושה על עיזבונות גדולים.

הרעיון אינו חדש. עד 1981 היה בישראל מס ירושה. ב-2000 הגישה ועדת בן בסט הצעה להטילו מחדש, ולגבות 10% מכל עיזבון שמעל 4 מיליון שקל. ההצעה לא הגיעה לכלל הצבעה בכנסת עקב התגייסות בעלי הון נגדה והתנגדות של חברי כנסת מ"יהדות התורה" דווקא, שלא רצו שמישהו יפשפש יותר מדי בהכנסות השחורות הנפוצות במגזר.

עכשיו חידשה יחימוביץ' את הרעיון, והיא מציעה להטיל מס ירושה על עיזבונות שמעל 15 מיליון שקל, בשיעורים של 5%-12.5%.

מדובר בהצעת חוק טובה וצודקת כי מס ירושה הוא המס הכי פרוגרסווי שיש. הוא מוטל רק על עשירים גדולים, וכך עוזר לחלק מחדש את הקלפים - הוא נוטל קצת ממי שמזלו שפר עליו ונולד למשפחה עשירה ומעביר את הכסף למי שמזלו היה קצת פחות טוב - רק מבחינה כלכלית, כמובן.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

ההרגשה שמס ירושה הוא צודק נובעת מכך שהוא מוטל על מי שקיבל מן מהשמים, בלי שעבד קשה בעבורו או הוכיח כשרון יוצא דופן. כמו כן, ההון שעובר במשפחות העשירות מדור לדור גדל באופן טבעי וגורם להרחבת הפערים בחברה. לכן הרוב מרגיש כי צודק להתערב קצת ולתמרן את היתרון שיש למי שזכה באור מן ההפקר.

אין מדובר כאן במיסוי כפול, כפי שטוענים המתנגדים. המס אינו מוטל על בעל ההון עצמו, שכבר נפטר. הוא מוטל על היורשים, ולגביהם הירושה היא הכנסה, שעליה מוצדק להטיל מס.

מדובר במס הקיים ברוב מדינות המערב, אך לא בכולן. למרבה הפלא, הוא כן קיים בארצות הברית ובבריטניה, אך לא בשוודיה ובסין; מה שמלמד, שלא תמיד כדאי לקבוע עמדה על סמך דעות קדומות. וורן באפט, המיליארדר האמריקאי, אמר: "מס ירושה הוא המס הצודק וההגון ביותר כי הוא מנגנון שנועד להבטיח, שאלה שהרוויחו מהמערכת המופלאה ליצירת עושר יחזירו טובה לחברה".

אחד הנימוקים של ועדת טרכטנברג נגד מס ירושה הוא, שמי שבסוף שוב יישאו בעול הם אנשי המעמד הבינוני, "אשר ידם אינה משגת לערוך תכנוני מס מדוקדקים" כדי להתחמק מהמס. אבל זו בעיה שאינה קיימת; כי מי שמסוגל להוריש יותר מ-15 מיליון שקל הוא ממש לא חלק מהמעמד הבינוני.

טענה נוספת של ועדת טרכטנברג היא, שלמס ירושה יש אופי מורכב, ההופך אותו לכר פורה לתכנוני מס והתחמקויות שונות. כמו כן, גביית המס תאלץ את השלטונות להקים מנגנון תפעולי מורכב, המעמיד בסימן שאלה את כדאיות החוק.

אלה נימוקים די חלשים. ראשית, אין צורך להקים "מנגנון תפעולי מורכב" כי מדובר בעשירים המחויבים בדיווח לשלטונות בין כה וכה. שנית, גם הנימוק בקשר להתחמקויות תמוה כי העשירים נוהגים תמיד "לתכנן מס" בעזרת עורכי דין ורואי חשבון כדי לשלם כמה שפחות. מה המיוחד במס הירושה? גם הנימוק שאין מדובר בהכנסה גדולה לאוצר איננו משכנע. כי גם הכנסה של מיליארד או שני מיליארד שקל לשנה איננה מבוטלת, בעיקר על רקע המצב הדחוק של התקציב.

עם זאת ראוי לקבוע שיעור נמוך של מס (כמו שמציעה יחימוביץ') כדי שישראל תמשיך לשמש ארץ מקלט להון היהודי העולמי, המגיע לכאן (לרוב) לעת זיקנה.

המתנגדים למס ירושה טוענים גם, שהוא יפחית את הרצון לחסוך ולצבור רכוש, וזה לא טוב להשקעות ולצמיחה. הם צודקים. אבל יש להבין, שלכל מס יש השפעות שליליות כאלה ואחרות, אך לא לכל מס יש התועלת הגדולה שיש למס ירושה: הגדלת השוויון ושיפור הצדק החברתי.

ואם שמים הכל על כפות המאזניים, המסקנה ברורה: התועלת ממס הירושה גדולה בהרבה מחסרונותיו.

Read this article in English: Shelly is right



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו