בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איפה הכסף? אצל רשתות השיווק

49תגובות

רבים מאתנו זוכרים בחיבה את המשימה המשפחתית הראשונה שהוטלה עליהם בילדותם: להביא מהמכולת לחם-גבינה-חלב. בעלי המזל האמיתיים היו הילדים שצוידו בכסף, ולא רשמו "בהקפה", כי אז יכלו לממן לעצמם מפעם לפעם צ'ופרים אסורים, כאלה שלבקש אותם מההורים באופן לגאלי היה בזבוז זמן. היו ילדים שקנו ממתקים, היו שרכשו סדרות קלפים. אני השתמשתי בעודף כבסיס ההון הראשוני שלי לרכישת סיגריות. לא כבוד גדול, אבל כיף אדיר.

המבוגרים של היום, כלומר הילדים של פעם, כבר לא קונים במכולת. מכולות של פעם, המבוססות על מופע של איש אחד (ובנו), כמעט שאינן קיימות. לעומת זאת שפע סניפי שופרסל או מגה, נמצאים תמיד בדיוק באמצע הדרך - בין העבודה לבית, בין החוג של הילד לקניון. ברשתות השיווק יש מבחר עצום של מוצרים, וחניה ומזגן. אבל כשמגיעים לחשבון, משהו מתחיל להתכער. המבוגרים של היום מגלים, שלא נשאר להם עודף לצ'ופרים שממתיקים להם במעט את חמיצות הקיום.

המעבר למרכול היה אמור לשפר את מצב הצרכן. רשתות השיווק הן גופי ענק, בעלי כוח מיקוח, הלוחץ את מחירי היצרניות מטה. יש להן נגישות לאמצעי הייצור, ולכן באפשרותן להציע מחירים נמוכים. אבל כשמסתכלים על חשבונות הקניות ועל הדו"חות הכספיים של רשתות השיווק, מבינים שמשהו רע קרה לצרכן בדרכו מהמכולת הקטנה לחלל הסופר.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

דווקא בשעת צערן, כשהן מדווחות על ירידה תלולה ברווחים ומעוררות דאגה בקרב בעלי המניות, רשתות השיווק חושפות את בורות השומן שאגרו במשך שנים. הדו"חות הרבעוניים והשנתיים החלשים יחסית של שופרסל, לדוגמה, יותר משהם מצביעים על בעיה בהווה הם שופכים אור דווקא על השנים הקודמות, שנות פומפי העליזות, שבהן גרפה, באין מפריע, רווחים גדולים ממכירת מוצרי בסיס.

למרות גלי המחאה החברתית וחרם הצרכנים שכוון ישירות נגד הרשת, שופרסל היא עדיין חברה רווחית: ב-2011 רשמה רווח נקי של 276 מיליון שקל - שורה תחתונה, שחברות רבות היו מאמצות בשמחה - בוודאי בשנה הנחשבת ל"משברית" ו"קשה". קשה כל כך, שבה נאלצה שופרסל לחתוך 500 עובדים, רובם עובדי סניפים בשכר נמוך. קשה כל כך, שאפילו שדרת ההנהלה ניאותה להצטמצם מעט והקטינה את עלות השכר הכוללת של חמשת בכיריה ל-19 מיליון שקל - בהשוואה ל-24 מיליון שקל ב-2010.

אל השכר ה"מצומצם" הזה מצטרפים ממתקים נוספים: המנכ"ל העוזב, אפי רוזנהויז, שגרף בשמונה וחצי שנותיו בחברה הון המוערך ביותר מ-50 מיליון שקל, קיבל משופרסל חבילת פרישה, הכוללת תשלום שכר מלא במשך ארבעה חודשים ותשלום מחצית השכר במשך "תקופת הסתגלות" בת תשעה חודשים. כ-1.7 מיליון שקל בשנה תמורת אפס עבודה. זיכרו את המספרים האלה בפעם הבאה ששטראוס/דנקנר/ויסמן יהדפו ביקורת צרכנית בטענה שהם מפרנסים מאות אלפי משפחות עובדים.

זיכרו את המספרים האלה, כי הם מגלים איפה נמצא העודף שחסר לנו. ארוחת הערב שלנו היא הכסף הקל שעושים כמה אנשים מעטים. הם הבינו, שבמשק כה ריכוזי וחסר תחרות כמו המשק הישראלי לא צריך לקדוח באדמה כדי לחפש גז, או לפרוש תשתית תקשורת חדשה כדי להקים רשת סלולרית. צריך פשוט למכור גבינה ופסטרמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו