תוצאות ההסתה נגד הפעילים

מאמר המערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

מעת לעת עולה בידי התקשורת או ארגוני זכויות אדם לתעד לובש מדים ישראלי, שעושה שימוש מופרז בכוחו נגד פעילי שלום או זכויות אדם, המבקשים למחות נגד הכיבוש ועוולותיו.

השבוע הגיע תורו של סגן מפקד חטיבת הבקעה, סא"ל שלום אייזנר, להיתפס "על חם" בעדשת המצלמה, כשהוא מטיח את נשקו בפניו של אזרח דני חסר אונים. בעקבות הפרסום הנרחב, נמתחה ביקורת על הקצין שהעניק לארגוני זכויות האדם את "תמונת הניצחון", והשבית את שמחת הצלחתו של מבצע נתב"ג, שמנע את כניסת אנשי ארגוני זכויות האדם לישראל ולשטחים (וגם קירקע כמה אזרחים שלא חטאו מעולם בפעילות פוליטית).

במאמץ למזער את "הנזק ההסברתי" מיהר הרמטכ"ל בני גנץ להשעות את אייזנר, וראש הממשלה בנימין נתניהו הזדרז לגנות את הקצין שסרח. התגובות הללו הכרחיות, אך בהחלט אינן מספיקות. תופעת האלימות נגד פעילי שלום אינה בעיה תדמיתית, שאפשר לטאטאה במחי השעיה וגינוי. מנהיגות פוליטית וצבאית שמסיתה את הציבור נגד פעילי שלום וזכויות אדם, נושאת באחריות להתנהגותם של חמומי מוח דוגמת סא"ל אייזנר. כשראש הממשלה ושר החוץ מדביקים לאנשי שמאל את התארים "אנרכיסטים, פרובוקטורים" ואף "תומכי טרור", הם מתירים גם את דמם של אזרחים שמבקשים לממש את זכות המחאה.

במקום להציב, ולו ברמז, את התנהגות המשטר בדמשק כלפי האופוזיציה שם כאמת מידה להתנהגות המצופה מכוחות הביטחון הישראליים - כדאי שראש הממשלה ישנן את פסק הדין שנתן באחרונה שופט בית משפט השלום בירושלים, חיים לי-רן, בדיון על הבקשה לעצור את פעילי סולידריות שייח ג'ראח בירושלים: "הזכות להפגין או להביע דעה נטועה עמוק ביסודותיו של המשטר הדמוקרטי... על מזבחה שילמו בעבר ומשלמים בהווה אלפים רבים של בני אדם בחייהם". דברי השופט נכונים שבעתיים כשמדובר בזכות להפגין נגד עוולותיו של כיבוש ולחזור הביתה בשלום.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים והפרשנויות ישירות אליכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ