בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אל תאמרו לא ידעתם

216תגובות

אל תאמרו לא ידעתם. לפני כעשור החליטה מדינת ישראל שנשק גרעיני בידי איראן הוא איום קיומי. מדינת ישראל הטילה על המוסד לסכל את האיום הקיומי. המוסד עשה מלאכה מדהימה והרוויח זמן יקר, אך בסופו של דבר לא עמד במשימה, שהיתה מלכתחילה בלתי אפשרית. היום יש בידי איראן טילים ארוכי טווח ויכולת טכנולוגית גבוהה ואורניום מועשר, אשר די בו כדי להרכיב חמש פצצות גרעיניות. בתוך זמן לא רב איראן תהיה במרחק לא רב מהיכולת להפוך למעצמה גרעינית. עשור של סיכול לא צבאי של הגרעין האיראני הסתיים בכישלון.

אל תאמרו לא ידעתם. לפני שנים אחדות התחייבה הקהילה הבינלאומית לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית באמצעים מדיניים-כלכליים. ארצות הברית, בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה וסין ניהלו עם איראן דיאלוג מדיני ארוך ופתלתל. ארצות הברית ואירופה יזמו עיצומים בינלאומיים והפעילו עיצומים חד-צדדיים נגד איראן. המהלכים הללו הניבו הישגים: הכלכלה האיראנית נפגעה, המטבע האיראני קרס ותוכנית הגרעין האיראנית נקלעה לקשיים מסוימים. ואולם בסופו של דבר האיראנים היו מתוחכמים יותר מאלה שביקשו להצר את צעדיהם. הם חצו שורה של קווים אדומים וחדרו אל מרחב הסף הגרעיני. שנים של סיכול מדיני-כלכלי של הגרעין האיראני הסתיימו בכישלון.

אל תאמרו לא ידעתם. הכישלון של הסיכול הלא-צבאי והכישלון של הסיכול המדיני-כלכלי יצרו מצב אסטרטגי חמור. אזלו השפנים בכובע ואזל החול בשעון החול. בקיץ 2012 נדמה שאין עוד אופציות קלות אל מול הפצצה האיראנית. האופציות הקלות נוסו וכשלו והביאו אותנו עד הלום. תמיד ייתכן נס של הרגע האחרון. אולי תהיה קריסה כלכלית או קריסה פוליטית באיראן. אולי עלי חמינאי יראה פתאום את האור. אבל נכון לעכשיו בפני ישראל פתוחות רק שלוש אפשרויות: להשלים עם ההתגרענות האיראנית; לתקוף באיראן; להאמין בישועה אמריקאית.

בעיה: השלמה עם התגרענות של איראן היא השלמה עם מה שמדינת ישראל מגדירה כאיום קיומי. ספק רב אם נוכל לחיות חיים סבירים בארץ הקשה הזאת תחת פטריית אימה שיעית. ואולם התקפה על איראן עלולה להיות הרת אסון. גם אם תצליח וגם אם לא תצית מלחמה אזורית נוראה היא תקבע עימות-עד בינינו לבין הרפובליקה האיסלאמית. ואילו האמונה בישועה אמריקאית היא כרגע משאלת לב אשר חסרה כל בסיס עובדתי. כישלונותיהם של האמריקאים בפקיסטאן, בצפון קוריאה ובאיראן עצמה אינם מעידים על כך שבבוא השעה הם ישלחו את ידיהם אל תוך האש ויוציאו מתוכה את הערמונים הגרעיניים.

כיצד צריכה ישראל להתמודד עם האיום האיראני? דברו על זה בפייסבוק

בישראל שוררת היום קהות חושים. הדיבור הבלתי פוסק על הגרעין האיראני גרם לתשישות נפשית ולסוג מסוים של אדישות. בעוד ההנהגה הישראלית ממוקדת באיראן באופן מוחלט, הציבור הישראלי לא לגמרי מבין ולא לגמרי מפנים את אתגר איראן. האיום של נתאנז עדיין נראה ערטילאי - ובאופן מסורתי ישראלים מתקשים להתמודד עם איומים ערטילאיים. על כן לא מתנהל כאן שיח רציני, שמנתח באופן מעמיק את שלוש החלופות הקשות. על כן אין כאן פורום לאומי רחב שיבחר באופן ראוי בין החלופות. ראש הממשלה ושר הביטחון מאמינים באפשרות פעולה אחת; הנשיא מאמין באפשרות פעולה שנייה; הממסד הביטחוני עדיין מייחל לכך שתממש האפשרות השלישית של אמריקה-אקס-מאכינה.

אל תאמרו לא ידעתם. המציאות היא מציאות אכזרית והיא מחייבת את ישראל לקבל החלטה אכזרית. בהיעדר מידע מלא, כותב שורות אלה וקוראי שורות אלה לא יכולים לדעת מהי ההחלטה הנכונה. אבל כאזרחים ריבונים של מדינה ריבונית, הנמצאת בצומת גורלי, כולנו חייבים להישיר מבט אל העומד בפנינו. אחרי שכשלנו פעמיים אל מול איראן אסור לנו להיכשל בשלישית.

Read this article in English: Iran is almost there



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו