לפעול בשכל עם טורקיה

מאמר המערכת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

מחר ימלאו שנתיים לאירוע ההשתלטות של שייטת 13 על האונייה הטורקית מאווי מרמרה. לוחמי השייטת, שתיכננו להשתלט על האונייה ללא ירי, הופתעו, הותקפו ונחלצו רק לאחר שימוש בנשק קטלני. תשעה טורקים נהרגו ואתם גוועו גם יחסי ירושלים-אנקרה, שנמצאו במשבר מאז נעלב ראש הממשלה רג'פ טייפ ארדואן מהתנהגות מקביליו, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו.

בפרוס יום השנה השני למרמרה כיבד ארדואן את ישראל בתזכורת לתביעתו ממנה, כי תרכין ראש ותתנצל. התובע הכללי באיסטנבול הגיש כתבי אישום נגד מי שהיו אז בכירים בצה"ל - הרמטכ"ל גבי אשכנזי, האלופים עמוס ידלין ואליעזר מרום וראש להק מודיעין אוויר אבישי לוי. הטורקים מבקשים מבית המשפט להטיל עליהם מאסר עולם.

מדור הזירה

זהו הליך פוליטי בעליל. ועדת פאלמר, שפעלה במעורבות טורקית, מצאה בשתי המדינות מידה דומה של אחריות. ועדת טירקל, שדיוניה נמשכים זמן רב מדי, טרם סיימה את עבודתה אך מיהרה לזכות את ישראל בסוגיית דבקותה בחוק הבינלאומי. דו"ח מבקר המדינה על המשט אמור להתפרסם בשבוע הבא; גם הוא לא יתמוך בטענת הטורקים, אף שיהיה בו כדי להמחיש את רשלנות הדרג הבכיר, המדיני עוד יותר מהצבאי, שטיפל-לא-טיפל בסוגיה.

כתב האישום באיסטנבול מחייב פעילות בשני מישורים, פנימי וחיצוני. פנימית, על הפוליטיקאים להתייצב לצד אנשי הצבא ולחלוק עמם באחריות ובתוצאותיה. על שר הביטחון אהוד ברק, למשל, לסרב לבקר בטורקיה כל עוד הקצינים שהיו כפופים לו מנועים מכך. בזירה החיצונית, על נתניהו לאזור אומץ, למרות התנגדות מיעוט של שרים, ולחתום על הנוסחה שעובדה בהסכמה אמריקאית וטורקית - התנצלות על שגיאות מבצעיות שבהן הודתה ישראל פומבית. כל צד רשאי לשמוע במלים אלה הרבה או מעט, כאוות נפשו.

האשמת ישראלים באחריות למרמרה גורמת עוול, אך זו אינה סיבה שלא לפעול בשכל קר, כמחיר שיקום היחסים.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ