בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תנו לעיוורים הזדמנות

19תגובות

בתחילת השנה קיבלתי טלפון מסקרן מבחור בשם אורן, שרצה שאהיה מרצה במכללה לעיוורים וכבדי ראייה בנושא יחסי ציבור ודוברות. נפגשנו. הוא אסרטיבי ומלא ביטחון והתלהבות, ואני מלאת חששות ומבוכה. לא ידעתי איך ואיפה להתחיל, מה העיוורים יכולים ולא יכולים לעשות, ואיך להתמודד עם דברים שלי נראים פשוטים וברורים מאליהם, בעוד לעיוור הם בלתי אפשריים לפעמים.

בקיצור - הסכמתי. וכך, במשך שנה, נפגשתי עם הקבוצה המופלאה שלי, והלכנו צעד צעד בנפתולי לימודי התקשורת ויחסי הציבור. הם התלהבו, התעניינו, השתתפו, למדו והתקדמו. הגוזלים שלי עוד מעט יעזבו את הקן, והם יודעים איך לעבוד כמו מקביליהם הרואים. הם יהיו טובים, אם רק יתנו להם הזדמנות. אם רק יביטו מעבר למוגבלות שלהם ויתנו להם להראות כמה הם יצירתיים, רהוטים ומשכנעים.

אבל מי ייתן להם? אנחנו שטופי פחדים ודעות קדומות. למה שמנהל משרד פרסום ירצה לקבל לשורותיו עיוור מוכשר, אם יש רואה מוכשר לא פחות שמתמודד על אותה משרה? למה לו הצרה הזאת? היום (6.6, היום שלא רואים שש-שש) יציינו בישראל את "Blind day" בדיוק למטרה זו. ולא, אין מדובר בעוד יום התרמה, זה לא עוד יום רחמים ואמפתיה. העיוורים לא רוצים את הכסף שלכם או את העזרה שלכם לחצות את הכביש. הם רוצים הזדמנות. הם לא רוצים להיות נתמכי סעד או לעבוד בעבודת העיוורים המסורתית - טלמרקטינג. מדובר באנשים שרבים מהם מוכשרים וחכמים, שרוצים ויכולים להשתלב בשוק העבודה. תאמינו לי, הם יעשו מאמצים על-אנושיים בשביל שלא תצטערו על זה שאתם מעסיקים אותם. מה גם שתוכלו לבוא בטרנינג לעבודה והם לא יידעו. היתרון שבעיוורון.

אז מה יהיה ביום הזה? העיוורים שברו את הראש איך להבהיר לציבור הרואה מה הם מרגישים, איך הם מתמודדים עם מטלות פשוטות, לכאורה, בחיי היום-יום. לאחר שיזכו בתשומת הלב שלכם, הם ינסו להסביר לכם את המובן מאליו: מה שלכם היה בלתי אפשרי כמעט - לנו הוא טריוויאלי. אנחנו מסוגלים. תנו לנו עבודה. לחם-עבודה. הכי פשוט בעולם.

ב-50 מוקדים בארץ יוכל הציבור להתנסות בעיניים מכוסות בקליעה לסל, מזיגת שתייה, התאמת בגדים, רכיבה על אופניים, ריצה, קניות, ואפילו בליינד-דייט המוני אמיתי. זה יהיה ערב בו רווקים ורווקות ייפגשו לפגישה ראשונה בחושך מוחלט, מבלי שפגשו או ראו זה את זו לפני כן. בכנסת ייערך משחק כדורגל בין נבחרת העיוורים לנבחרת ח"כים ועוד ועוד. נראה לי שהרעיון הובן.

השנה תיגמר עוד מעט, כולנו נלך לדרכנו. מי בעזרת כלב נחייה, מי בעזרת מקל, ומי פשוט ייכנס לרכב וייסע הביתה. בטח אזכר לעתים בתלמידים שלי. מי הצליח, מי הגשים חלום, מי התעלה מעל המוגבלות שלו וניצח את צרות המחשבה. ותמיד אודה להם על השיעור שהם לימדו אותי: המגבלה היא בראש. שם היא מתחילה ונגמרת. אנחנו מסוגלים לכל כך הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים. אני אזכר בהם בכל פעם שאנסה לתרץ חוסר העזה בקושי. הם ההשראה שלי. תנו להם צ'אנס.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו