חשד ואורך רוח - מאמר מערכת - הארץ

חשד ואורך רוח

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

הסבב השלישי של השיחות בין המעצמות לבין איראן ייפתח היום במוסקווה. יהיה זה מופרז לצפות לתוכנית פורצת דרך אשר תשחרר את העולם מאיום הגרעין האיראני. שני הצדדים, איראן ושש המעצמות, מגיעים למפגש אחרי שבמפגשים הקודמים נוצרה ההבנה שיש מקום להמשיך ולנהל משא ומתן.

מעל ראשה של איראן מתנופפת חרב הסנקציות הדרמטיות אשר ימנעו החל בחודש הבא יצוא של נפט לרוב המדינות. זהו חרם שצפוי לפגוע אנושות בכלכלתה ולהעמידה בפני דילמה היסטורית: שרידות כלכלית או תוכנית גרעין יוקרתית. הקולות שמגיעים מאיראן משדרים מסרים מעורפלים. אופטימיות זהירה ונכונות להגמיש את עמדותיה, מצד אחד, ועמידה תקיפה על זכותה להמשיך ולהעשיר אורניום, מן הצד האחר. תנאי המערב לעומת זאת, חדים ונחרצים, ובעיקר, מאמצים את דרישותיה של ישראל. על איראן לחדול להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים, להוציא משטחה את האורניום שכבר הועשר ולסגור את מתקן ההעשרה בפורדו. בה בעת, כל הצדדים מבינים את מגבלות לוח הזמנים שתוחמות גם את אורך חייו של הדיאלוג הדיפלומטי. הבחירות לנשיאות בארה"ב, המאמץ לפתור את המשבר בסוריה, והמשבר הכלכלי באירופה מעבירים את האופציה הצבאית נגד איראן למבער האחורי. זהו פרק זמן שאותו איראן עלולה לנצל היטב כדי לטפח עוד את תעשיית הגרעין שלה, אבל זוהי גם ארכה חיונית, קצרת מועד יחסית, שדורשת לאמץ את השרירים הדיפלומטיים כדי לכפות על איראן פתרון שאיננו צבאי.

ישראל שמפקפקת בסיכויי הצלחתו של המהלך הדיפלומטי, אינה רשאית לזלזל במאמץ האדיר שמשקיעות מדינות המערב, לו שותפות רוסיה וסין, כדי לבלום את פיתוח הגרעין האיראני. מאמץ זה משקף הכרה בינלאומית באיום האיראני ובצדקת טענותיה של ישראל. הוא ראוי לתמיכה ולאיחולי הצלחה, במיוחד כאשר האופציה הצבאית אינה מחזיקה באמתחתה הבטחה לתוצאות טובות יותר.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ