על ישי להתפטר

מאמר המערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, יצר בחודשים האחרונים ציפיות מרקיעות שחקים בקשר לכוונותיו בסיכום דו"ח הביקורת על אסון השריפה בכרמל, שאירע בדצמבר 2010. היה אפשר להתרשם, שפרק הסיכום של הדו"ח יקבע רף חדש של אחריות הדרג הנבחר - לא עוד אחריות מיניסטריאלית בלבד, אלא תשלום מחיר אישי ופוליטי, היפרדות מהחברות בממשלה, או למצער ממשרד מסוים. הציפייה היתה, שזאת תהיה מורשת לינדנשטראוס וכי בעתיד ידובר על שתי תקופות בתולדות הממשל בישראל - עד דו"ח הכרמל ואחריו.

בפועל נקב המבקר בסוגים גבוהים של אחריות, "מיוחדת" או "כוללת", אך לא אמר אם לדעתו מי שנושא באחריות כזאת אמור להתפטר. המבקר הביע תקווה, שמנקודה זו ימשיכו הכנסת והציבור. בתקווה זו אין ממש שכן בכנסת יש לממשלה רוב מוצק, השרים שעמדו במוקד הביקורת נהנים מתמיכת ראש הממשלה (שאף הוא בין המבוקרים), הבחירות אינן בפתח, ושיטת הממשל אינה מאפשרת למצביעים לבודד אדם או נושא מתוך רשימה ומצע.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

המלאכה היסודית של עובדי משרד המבקר לא השאירה אבן על אבן בתחום העתיר ליקויים של מערך הכיבוי וההצלה, שגם מבקרים קודמים הצביעו עליהם במשך השנים. עובדה זו כשלעצמה בעייתית. כל הממשלות, כל ראשי הממשלה (ובהם בשנות ה-90 בנימין נתניהו), כל שרי האוצר (ובהם בעשור שעבר נתניהו), כל שרי הפנים (ובהם בעשור שעבר אלי ישי) - כולם חטאו במידה זו או אחרת. בממשלה הנוכחית, המבקר ממקד את ביקורתו בחמישה: נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק, השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ, שר האוצר יובל שטייניץ ושר הפנים ישי.

בשקלול הדרגות השונות של האחריות, דומה שהכבדה מכולן רובצת על כתפי ישי. על ישי להתפטר. אם לא יעשה כך, על נתניהו למצוא דרך ליטול ממנו את תיק הפנים, גם אם יישאר, כמנהיג סיעת ש"ס, אחד מסגני ראש הממשלה. שאם לא כן, אין משמעות למונח "אחריות".

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ