חובת השכנות הטובה עם מצרים

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאמר המערכת

בחירתו של מוחמד מורסי לנשיא מצרים היא התוצאה של מהפכה, שהעניקה לציבור המצרי, לראשונה זה 60 שנה, את זכות ההחלטה האמיתית. זו איננה בחירה במדינת הלכה או בשלטון האיסלאם. מורסי, שנקלע להתמודדות על הנשיאות, מסמל, גם בעיני חילונים וליברלים, את השאיפה להרוס את שרידי המשטר הישן. על המהלך הדמוקרטי הזה, שנעשה תוך כיבוד החוק, ראויה מצרים לכל ההערכה.

חרדתם של החוששים כי נשיא שמייצג תנועה איסלאמית יפגע ביחסים עם ישראל - מובנת. מורסי היה שותף למאבק נגד "הפרויקט הציוני" ובהזדמנויות רבות התבטא בחריפות נגד ישראל ותקף את ההסכמים עמה. אולם דווקא הוא, ונציגים בכירים של האחים המוסלמים, טרחו בשנה שחלפה להדגיש את מחויבותם לכל ההסכמים שחתמה מצרים עם מדינות העולם ובמיוחד הסכמי קמפ-דייוויד. מחויבותם אינה נובעת רק מהצורך בסיוע אמריקאי. היא אבן יסוד של כל משטר מצרי, המבקש לשקם את מעמדה האסטרטגי של המדינה ולהשתתף בפתרון משברים אזוריים.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב המאמרים ישירות לפייסבוק שלכם

אבל לא רק שיקולים אסטרטגיים ינחו את משטר "הרפובליקה המצרית השנייה". אזרחי מצרים הבהירו לאחים המוסלמים, לתומכיהם ולכל מי שחושש מ"האיום האיסלאמי", כי הציבור שהעלה את מורסי לשלטון חצוי בדעותיו. ניצחונו נשען על כ-50% מן המצביעים, שחלק מהם בחר בו כמחאה וכהתנגדות לאחמד שפיק, המייצג בעיני מצרים רבים את המשטר הישן. חשובה לא פחות היא תחושת הציבור שמעתה יש בכוחו לקבוע את עתידו ואם משטרם של האחים המוסלמים יכזיב, ימתינו להם ההמונים בכיכר תחריר.

מצרים זקוקה וראויה לתמיכה בינלאומית, לסיוע מסיווי ולרצון טוב. בלעדיהם לא תצליח להיחלץ מן הקשיים הכלכליים העצומים שבהם היא נתונה, לייצב את השלטון ולתכנן את האופק הכלכלי ש-85 מיליון אזרחיה שואפים לו. טוב תעשה ממשלת ישראל אם תפגין את רצונה להשתתף בהצלחתה של מצרים. זה מה שמחייבת שכנות טובה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ