עת לשיקול דעת

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מאמר המערכת

ראש הממשלה בנימין נתניהו הזדרז שלשום, בהודעות פומביות ובשיחתו עם הנשיא ברק אובמה, למקד באיראן את האחריות לפיגוע הקטלני בבורגס שבבולגריה. אובמה העדיף להשהות את ההאשמה עד לגמר החקירה.

המהלומה הכואבת שברצח שישה אזרחים, וביניהם חמישה ישראלים, ופציעת עשרות מזכירה עד כמה תבל כולה חשופה לטרור; שום פינה, הומה או נידחת, אינה חסינה מפניו. באיתור קפדני של הזדמנויות, בתכנון שיטתי ובהסתרת ההכנות ניתן לתקוף כל מטרה; ואם ההתקפה נכשלת, פעם אחר פעם, סופה להצליח בשינוי מקום או מועד.  

כך כשהזומם הוא ארגון טרור, שאין לו בסיס מוצק אך גם לא מערכות הניתנות למעקב, וכך ביתר שאת כשהיריב הוא משטר עוין כמו זה שבטהראן. גורמי הכוח באיראן, ובמיוחד משרד המודיעין והביטחון וכוח קודס של משמרות המהפכה, פועלים ללא לאות לפגוע בישראל, בעצמם ובאמצעות שליחים מארגונים לבנוניים, פלסטיניים ואחרים. לא ייפלא אם יתברר שיש ממש בהאשמה שהטיח נתניהו. 

אך דווקא אם החשד מגובה בעובדות מתעוררת תמיהה כיצד ידע נתניהו, שעתיים לאחר הפיגוע ובהסתמכו מן הסתם על שירותי המודיעין העומדים לרשותו, מה שאותם שירותים, ולכן גם הוא, לא ידעו שעתיים לפני הפיגוע. נקודה זו ראויה לתיחקור, כדי להפיק ממנה לקחים מקצועיים וכדי שלא לכרסם עוד יותר באמינותו הבעייתית של נתניהו. עוד ראוי ללבן מה היה חלקה של ישראל (אמנם ללא אישור רשמי לדיווחים) במערכת הפיגועים שהיכתה במדעני גרעין בתוככי איראן; והאם נשקלה השתתפות זו היטב במונחי עלות-תועלת.

למרות הכאב והכעס, אסור לישראל לחזור על השגיאה שגרמה לה לפתוח בשתי מלחמות (לבנון) בעקבות פיגועי טרור. סוגיית הטיפול בגרעין האיראני אינה צריכה להיות מושפעת מהפיגוע בבורגס. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ