תורת הלינץ'

מאמר המערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

עשרות בני נוער יהודים תקפו בסוף השבוע שעבר שלושה נערים פלסטינים בכיכר ציון בירושלים ופצעו אחד מהם באורח קשה. המשטרה התייחסה בתחילה לאירוע כאל קטטה, ורק שלשום שינתה גרסה והחלה להתייחס אליו כאל ניסיון לינץ', שרק במקרה לא הסתיים במוות. כעת יש לצפות, שתדע להעמיד לדין את כל המעורבים בפשע השנאה המתועב הזה.

עדי ראייה סיפרו, שהפורעים היהודים המשיכו לבעוט בנער הפצוע, ג'מאל ג'ולאני, בן 17, גם כשכבר פירפר על הרצפה, בעוד חבריהם משמיעים קריאות גזעניות נגד ערבים. עשרות ישראלים צפו במתרחש בלי לנקוף אצבע. אדישותם חמורה רק במעט פחות מזאת של מבצעי הלינץ'. גם גינויי ראש הממשלה ואישי ציבור אחרים אינם יכולים לטשטש את העובדה, שללינץ' יש הקשר פוליטי וחברתי עמוק.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

החשודים במעשה הם ילדים ונערים. את שנאת הערבים ספגו מסביבתם: אולי מהבית, לבטח ממערכת החינוך ומהמערכת הפוליטית. כשהסתה נגד ערבים נהפכת לתקינה פוליטית, כשרבנים קוראים לציבור לנהוג בגזענות כלפי ערבים ואינם מפוטרים ממשרותיהם, כשהכנסת מחוקקת חוקים שדגל לאומני וגזעני מתנוסס מעליהם, כששר החינוך מעלה על נס את עליונות היהודי על הפלסטיני בחברון - אי אפשר להלין רק על הנערים, שתירגמו את כל אלה לשפה אלימה. אח של אחד החשודים ניסה להצדיק את הפרעות בכך שהקורבנות "התחילו עם יהודיות" - ברור ששמע "האשמות" מעין אלו לא אחת מפי חברי כנסת ורבנים. אלה, ואחרים לפניהם במשך השנים, נושאים גם הם באחריות.

החברה הישראלית אינה יכולה להמשיך להיתמם ולהעמיד פנים שהיא מזועזעת, להתייחס לאירוע כאל חריג ולהסתפק בגינוי רפה. יש לעקור את שורשי השנאה, שניטעו גם בידי המנהיגות, להפסיק את מדיניות הדחיקה של הפלסטינים ולהפעיל מדיניות ממשלתית נמרצת לשילוב ערבים בחברה הישראלית; שאם לא כן, התופעות הללו יחזרו ואף יחמירו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ