מאמר המערכת
מאמר המערכת

הפרקליטות הפגינה מידה רבה של איפוק בטיעונים שהציגה השבוע בעניין עונשו של ראש הממשלה אהוד אולמרט, שהורשע בעבירה של הפרת אמונים. הענישה שביקשה המדינה להטיל על אולמרט מסתכמת בשישה חודשי עבודות שירות, קנס ומאסר על תנאי.

אפשר היה לדרוש יותר. נציגי התביעה ציינו, כי רף הענישה במעשים המיוחסים לאולמרט מגיע עד שנת מאסר בפועל בהתחשב במעמדו כשר בכיר בתקופה שבה עבר את העבירה, ולנוכח עוצמת ניגוד העניינים שבה העמיד את עצמו בהחלטות הנוגעות ללקוחותיו של חברו ואיש אמונו עו"ד אורי מסר.

מדור הזירה

העונש המבוקש ממחיש שוב עד כמה מאוזנת עמדת הפרקליטות בעניינו של אולמרט, למרות מתקפות וטענות על רדיפה שעלו מצדם של העבריין וסניגוריו נגד צוות התביעה, פרקליט המדינה והפרקליטות בכלל.

לעומת זאת, יש לקוות כי נסיגת הפרקליטות מהבקשה להטיל על אולמרט קלון אינה סימן לרפיון. ויתורו של אולמרט על זכויות המגיעות לו כנבחר ציבור לשעבר אינו מייתר את החובה לדרוש להטיל עליו קלון. הקלון אינו רק קטליזטור טכני לשלילת הזכויות. הוא נועד להרחיק נבחר ציבור עבריין שדבק בו פגם מוסרי לפרק זמן ממושך משירות הציבור. בית המשפט העליון פסק בעבר, כי הקלון נלמד מנסיבות כל מעשה לגופו, אך הוסיף כי אין לדון בשאלת הקלון כל עוד הנאשם אינו מכהן או מועמד לתפקיד קונקרטי. הפרת אמונים שאינה ברף הגבוה ביותר של העבירה ראויה לקלון כאשר עובר אותה נבחר ציבור בכיר כמו אולמרט. הפרקליטות מחויבת עתה לעמוד על המשמר ולתבוע את קלונו של אולמרט אם וכאשר יגיע הזמן לכך.

על הפרק תלויה כעת השאלה אם לערער על זיכוי אולמרט מפרשות מעטפות הכסף שקיבל מטלנסקי והמימון הכפול של נסיעות לחו"ל. לנוכח התכחשותו הפומבית אחרי פסק הדין ("לא היו מעטפות") למלים ששמע רק דקות קודם לכן מפי השופטים, שקבעו כי קיבל אלפי דולרים מטלנסקי, אסור לתביעה להפגין רפיון בהחלטה זו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ