בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמה קל לאהוב רפורמים

127תגובות

שני רבנים, המייצגים קטבים שונים ביהדות, עלו לכותרות בתקופת החגים האחרונה. הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת בישראל, והרב יהודה זולדן, האחראי על לימודי היהדות במשרד החינוך. כמה קל לאהוב את הראשון וכמה קשה לאהוב את האחרון.

קריב, בראיון עומק ב"הארץ", פורש בפני המראיינת את משנתו הדמוקרטית והליברלית, ומציג את קהילתו הפתוחה והנאורה, המוכנה לקבל אל שורותיה כל מי שרק חפץ לחסות תחת כנפיה. מנגד, מצוטט זולדן כמי שמשחרר לאוויר התבטאויות אנטי-דמוקרטיות, לפיהן רצון ה' גובר על רצון העם, ומכנה את צווי פינוי ההתנחלויות כצווי גירוש.

בימים בהם המלה "דת" מעוררת בעיקר סלידה בקרב כל מי שאינו נמנה עם מאמציה, ואפילו תקיעת השופר במוצאי יום כיפור לא גורמת לבית הכנסת להתמלא באלה, אכן נראה כי עדיף לקדם זרמים המעודדים ערכים של פלורליזם ופועלים למען שבת אחים יחד, דוגמת התנועה הרפורמית, ואילו קולות הנשמעים כמאיימים על הדמוקרטיה – ראוי שיגונו ועדיף, ואם אפשר – שיושתקו כליל. למה לנסות להבין מה עומד מאחורי התבטאויות כה קשות, אם אפשר במקום זאת לעודד זרמים מקבילים, המתיישבים טוב כל כך עם תפיסת עולם חילונית ודמוקרטית?

אבל האמת היא קצת יותר מורכבת. האמת היא שדת איננה תנועה (רצינית כלל שתהא) ואמונה אינה יכולה להיות כפופה לערכים המתנגשים עמה. גם לא לערך הנשגב: דמוקרטיה. אפשר וראוי לבקר את זולדן על הרבה מההתבטאויות המיוחסות לו (תפקיד האשה להציע את מיטת בעלה, החמרת צניעות קיצונית), אבל דווקא זו האחרונה שגררה את העלאת הזעם כלפיו, מייצגת את המכנה המשותף הבסיסי ביותר עבור כל מי שתופס עצמו כאדם יהודי - דתי. רצון ה' לעולם יהווה את השורה התחתונה. יש מקום להתווכח על מהו בדיוק רצון זה, והאם אין ברצון העם בכדי להשפיע עליו, אך המחשבה שרצונו יתכופף בפני רצון העם בשם הדמוקרטיה, אינו יכול לעלות בקנה אחד עם תפיסה יהודית-דתית.

יחד עם זאת, כאמור, מכיוון ש"רצון ה'" לא בדיוק מופץ בעיתונים היומיים ובהיעדר נביא בעירנו, ראוי לגלות קצת יותר צניעות ביחס להבנת תוכנו של רצון זה, ואולי אף להתמקד בהנחיה הידועה "דינא דמלכותא – דינא", לפיה לעתים יש להישמע למנהגי העם, גם אם הוראתם נדמית ככזו שאינה תואמת במדויק את דבר ההלכה. הסכנה שבאי ציות לחוקים ובקבלת החלטות אינדיבידואלית גדולה וידועה לחכמים. אך גם אם ישנם מקרים בהם נוהגים על פי הכלל "הלכה ואין מורים כן", אין הכוונה כי רצון ה' מושהה לטובת רצונם של אחרים, אלא כי במקרה דנא – זהו רצונו. ומשעה שרצון זה זוהה אצל האדם הדתי, אין דבר שיגבר עליו כראוי יותר לעשותו.

הפיתוי לראות בתנועה הרפורמית פתרון קסם המשלב בין ערכי הדת היהודית והדמוקרטיה אמנם גדול, אך למרות הפופולריות הרבה של תנועה זו ועל אף הצלחתה במשימה הגדולה של קירוב לבבות, אסור להתבלבל: גם אם היא תנועה יהודית - יהודית-דתית היא לא. בהיעדר מחויבות בסיסית להלכה ובהינתן שאפילו אמונה בבורא איננה הכרח עבורה, קשה להבין על בסיס איזה מכנה משותף ניתן לראות בתנועה זו זרם ביהדות הדתית. יש לה ערך קהילתי וחברתי, היא מייצגת ערכים חיוביים רבים, הנעדרים לכאורה מהיהדות האורתודוקסית ואין ספק שבעימות דמיוני בין הרב קריב לרב זולדן, קריב לוקח בנוק אאוט. הוא אומר את מה שנעים לשמוע, מגנה את מה שנתפס כלא פופולרי ובאופן כללי מציג מצע שכולו פתיחות ונופת צופים. אבל דת איננה עניין לשיקולי רייטינג ולעתים רבות היא גם לא מאוד נוחה. הדבקות בה בעתים שכאלה, היא חלק ממה שמגדיר אותה כדת.

מדינת ישראל חרתה על דגלה להיות מדינה יהודית-דמוקרטית ובכך לקחת על עצמה אתגר מורכב ביותר. אך משעשתה זאת, עליה להישאר נאמנה לשתי כנפיו של צביון זה ואין היא יכולה להרשות לעצמה הפניית עורף לאף לא אחד מהם. עד שיימצא הפתרון להכלת השניים בכפיפה אחת (או לא), כדאי להתחיל בהבנה הכפולה כי מסרים אנטי-דמוקרטיים אינם יכולים לצאת מפי מתווי מדיניות ממשלתית, ומאידך, הציפייה להכפפת ציוויים דתיים ולהתעלמות ממה שנתפס כרצון ה', איננה באמת ריאלית. האם משמעות העניין היא שיש לכפות ציוויים אלה על כלל האוכלוסייה? בוודאי שלא. אבל לכל הפחות יש להבין את מי שמתקשה להתנער מהם, גם אם התנערות זו מצופה ממנו בשם הדמוקרטיה.

עידית שפרן-גיטלמן היא דוקטורנטית לפילוסופיה ומשפט באוניברסיטת בר-אילן. 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו