מורשת ברק

מאמר המערכת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

שר הביטחון ממלא תפקיד מפתח בממשלת ישראל. הוא ממונה על צה"ל ומופקד על השליטה בשטחים. ידו בכל: בקביעת תקציב המדינה, באישור מבצעים וגיחות, בבניית ההתנחלויות ובניהול חיי היומיום של הפלסטינים. נדבכים חשובים ביחסי החוץ מנוהלים ממשרדו.

אהוד ברק, שהודיע אתמול על פרישתו מהפוליטיקה, מילא בשנים האחרונות תפקיד מפתח בממשלת הימין של בנימין נתניהו. למרות כוחו הפוליטי הדל, ברק שימש גורם ממתן בהפעלת הצבא, וקידם את שיתוף הפעולה הביטחוני והאזרחי עם ממשלת הרשות הפלסטינית בראשות סלאם פיאד. ברק ניסה, לא תמיד בהצלחה, להאט את הרחבת ההתנחלויות ¬ ובהנהגתו פונו המתנחלים, בצווי בית המשפט, ממיגרון ומשכונת האולפנה בבית אל. אין פלא שנציגי הימין המתלהם בירכו אתמול על פרישתו.

מדור הזירה

נתניהו ראה בברק יועץ קרוב ושותף בגיבוש המדיניות כלפי איראן, והותיר לו חופש פעולה מוחלט בניהול הצבא ¬ גם כשהשר הסתכסך קשות עם הרמטכ"ל הקודם. ברק הוביל את מבצע "עמוד ענן" נגד החמאס בעזה, שהתאפיין בהפעלת כוח זהירה והסתיים מהר בהשוואה לפעולות דומות בעבר. ברק גם נכנס לריק שהותיר שר החוץ אביגדור ליברמן ופעל כשליחו של נתניהו לממשל האמריקאי. אבל הוא לא הצליח לנווט את נתניהו למו"מ רציני עם הפלסטינים, או להתנצלות הכרחית כלפי טורקיה. כאן תש כוחו הפוליטי, וההכרה בחולשתו הובילה אותו להודעת הפרישה מההתמודדות בבחירו.

הלקח שברק מותיר אחריו הוא שבלשכת שר הביטחון צריך לשבת שר מתון, המודע למגבלות הכוח ונזהר מהרפתקאות צבאיות או מצעדים להעמקת הכיבוש בשטחים. נתניהו השתבח בסיום המבצע בעזה בגילוי שיקול דעת ואחריות. מדיניות חוץ וביטחון נבונה מחייבת מינוי שר ביטחון שקול ואחראי, בעל סמכות מול הצבא, ויכולת לשקול ולהבין את ההיבטים המדיניים של החלטותיו. אחרת המדינה מועדת להסתבכויות, כפי שקרה לא פעם בעבר.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ