באקדמיה של נתניהו

מאמר המערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

ראשי הממשלות של גרמניה וישראל, אנגלה מרקל ובנימין נתניהו, ייחדו בשבוע שעבר אירוע במפגש המשותף שלהם בברלין לחופש האקדמי. לפוליטיקאים התלוו אנשי אקדמיה משתי המדינות. מההרכב הישראלי נעדרה, במצוות ראש הממשלה, פרופסור רבקה פלדחי מאוניברסיטת תל אביב.

פלדחי אינה תאומה רעיונית של נתניהו, או של החוקרים האחרים במפגש. זה, כמדומה, כל העניין בחופש האקדמי. אבל מישהו סרק ומצא, שלפני שנים מעטות חתמה על עצומה הקוראת לחיילי צה"ל לסרב לשרת בשטחים. סירוב מצפוני הוא נושא חשוב בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה, אך ראש המטה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, הממונה משום מה גם על החופש האקדמי, כמו במשטרים פחות דמוקרטיים, הודיע על ניפוי פלדחי מההרכב. ייתכן שעמידרור התבלבל בין תפקידו הנוכחי לבין תפקידו הצבאי האחרון, מפקד המכללה לביטחון לאומי, שם עשוי יחסו של מרצה לצה"ל להשפיע על הזמנתו לשוחח עם החניכים.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

נתניהו גדל בביתו של איש אקדמיה, שטען רוב חייו לקיפוח על ידי הממסד בגלל עמדותיו, ואף גלה משום כך לשנים רבות למכללות רחוקות. מי כנתניהו, "הראשון שזיהה" כל דבר תחת השמש, אמור לתמוך בהענקת מרחב לעמדות החורגות מאלה של השלטון המכהן, שבלעדיהן אין דיון ציבורי ואין דמוקרטיה.

נתניהו, אישית וגם פוליטית, יכול ואולי אף מוכרח, להסתייג מעידוד סרבנות; יש לקוות שכך הוא נוהג גם באנשי ימין קיצוני, שקראו לחיילים לסרב לפנות התנחלויות. אלא שלא בסירוב עסק המפגש עם מרקל, כי אם בחופש - ובו פגע נתניהו באופן מביך, שגרם לשני מרצים (ברק רביד, "הארץ" אתמול) לגנות אותו בנוכחות המארחת.

בבואו לברך את ישראל על החופש במוסדותיה האקדמיים נמצא נתניהו מקלל. אולי יזכה לתשואות בקהל הבוחרים שלו. לישראל הוא מוציא שם רע.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ