שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאמר המערכת
מאמר המערכת

אביגדור ליברמן התעשת שלשום והודיע שיתפטר מהממשלה, בעקבות החלטת היועץ המשפטי לממשלה להעמידו לדין בעבירה של הפרת אמונים. זה מהלך מתבקש. מקומו של סגן ראש הממשלה ושר החוץ אינו בממשלה, בעודו ניצב בפני כתב אישום.

אבל דומה שהתפטרות ליברמן אינה משקפת הכרת איש ציבור במתחייב ממנו, אלא מרוץ טקטי נגד השעון. ליברמן אינו מעוניין עוד בדחיית הקץ. עכשיו רצוי לו להביא את הפרשה לכדי סיום מהיר. הוא חותר להסדר טיעון קל, נוח וזריז, שיפטור אותו כמעט בלא כלום ויחזיר אותו בתוך חודשים מעטים לממשלה, שם יבחר לעצמו תיק כרצונו - ביטחון, חוץ או אוצר.

להסדר כזה אסור להסכים. התביעה הכללית נמצאת על קרשי זירת האגרוף עם נאשמים רמי דרג. היא פצועה ושפופת רוח מהזיכוי החלקי של אהוד אולמרט, אף שעירערה עליו לבית המשפט העליון, ומהתפנית התמוהה בתיק המרמה והלבנת ההון של ליברמן, שהחליטה לסגור כשהיועץ יהודה וינשטיין חזר בו מעמדתו הקודמת. באווירת נכאים זו עלולה הפרקליטות להסתפק בהישג חלקי אך מובטח בדמות הסדר טיעון, שתמציתו הודאת הנאשם והסכמת התביעה לענישה סלחנית.

למעלה משני שלישים מהתיקים הפליליים בישראל, ובתחומים מסוימים תשעה מכל עשרה תיקים, מסתיימים בהסדרי טיעון. יש התומכים במנהג רווח זה, אך נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר ומשפטנים נכבדים אחרים חוששים ממראית עין של פגיעה בשוויון בין נאשמים ושל משוא פנים כלפי עבריינים בעלי מעמד. אסור שלוח הזמנים הפוליטי ישפיע על עמדת הפרקליטות ביחס להסדר טיעון.

לא ההרשעה מדאיגה את ליברמן, אלא חומרתה וסוגיית הקלון הנלווה אליה, שיקבעו את זכאותו לשוב לממשלה. התיק העיקרי של ליברמן נגנז בכספת של וינשטיין תחת הכותרת "יקרא הציבור וישפוט". התיק הנותר של ליברמן צריך להידון בבית המשפט ולא להיסגר בין הסניגוריה לבין התביעה הנרפית, שגישתה סניגורית גם היא. ישמע השופט וישפוט.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ