בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קלים להריגה

94תגובות

סמיר אחמד עווד, בן 16, מהכפר בודרוס שליד רמאללה נהרג בידי חיילי צה"ל. כמוהו גם עודאי דרוויש, בן 21, תושב דורא ואנואר אל-ממלוק, בן 21, תושב עזה. איש מהם לא היה "פצצה מתקתקת". . לא ברור עדיין כיצד נהרג מוסטפה אבו ג'ראד, בן 21, מבית להיא שברצועת עזה; צה"ל מכחיש שחיילים הרגו אותו, ואילו הפלסטינים אומרים כי חיילים הם שירו בו. 

ארבעת הפלסטינים נהרגו בתוך חמישה ימים. בחלק מהמקרים צה"ל בודק את נסיבות הירי, כתגובה השגורה של דובר צה"ל, אבל בתקרית אחת לפחות - זו שבה נהרג עווד - הראיות הראשוניות מצביעות על כך שהחיילים לא פעלו על פי הנהלים, לא השתמשו באמצעים לפיזור הפגנות, שכן אלה לא היו ברשותם, וכנראה לא הזהירו את הנער.

הבעיה היסודית העולה מן המקרים הללו איננה בנהלים. הבעיה היא בפרשנות החופשית מדי של חיילים ומפקדים בקשר לנסיבות המתירות הריגת אזרחים פלסטינים אשר רק מתקרבים לגדר, או אפילו מנסים לחצות אותה, בלי לסכן חיים של חיילים או של אזרחים ישראלים. לפני כמה שבועות החליטו חיילים שהותקפו במטח אבנים שלא להגיב באש; חיילים אחרים, כך נראה, מעדיפים את התגובה הקטלנית. המקרים הרצופים שבהם נהרגו פלסטינים בימים האחרונים גורמים לתחושה, כי דם הפלסטינים הוא הפקר.

צה"ל אינו עני באמצעים משוכללים ובידיו גם ניסיון עשיר כדי להבחין בין מי שבכוונתו לבצע פעולת טרור לבין מי שמנסה את מזלו להשיג יום עבודה בישראל באופן לא חוקי. כאשר ההבחנה הזאת מיטשטשת - גדל מרחב הפרשנות של החיילים בשטח. נוהלי הפתיחה באש נהפכים, במקרה הטוב, לתירוץ לאחר מעשה, ובמקרה הגרוע - הם אות מתה.

הרמטכ"ל, בני גנץ, נדרש לא רק לחקור ולמצות את הדין עם האשמים בהרג, אלא גם לשאת באחריות לבלום לאלתר הרג של אזרחים תמימים.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו