אחריות הכנסת ה-19

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

אתמול הושבעו בטקס חגיגי 120 חברי הכנסת שנבחרו לפני שבועיים, והכנסת ה-19 יצאה לדרכה. תהיה זו כנסת שונה מהותית מקודמתה, לפחות בכל הקשור להרכבה האנושי: יכהנו בה 48 ח"כים חדשים, מספר שיא של נשים (27), יותר חובשי כיפה, יותר עיתונאים, וגם שלושה חברי כנסת שכיהנו בעבר כיו"ר התאחדות הסטודנטים. על הח"כים הללו מוטלת אחריות כבדה. עליהם לתקן את הנזקים הרבים שהתירו קודמיהם בכנסת ה-18, אשר מאיימים על המשך תפקודה של ישראל כמדינה דמוקרטית וליברלית.

הכנסת הקודמת שמה לה למטרה להתעמר במיעוטים, בעיקר ערביי ישראל; היא סימנה את ארגוני החברה האזרחית וזכויות האדם כאויבי מדינה; היא הרבתה לעסוק בחקיקה שמטרתה להגביל את חופש הביטוי; הרצון למנוע פינויי מאחזים הוביל את חברי הקואליציה לפעילות מניפולטיבית, שתכליתה עקיפת ונטרול החלטות של הערכאות המשפטיות. הח"כים החדשים יצטרכו לשנות את המגמה המסוכנת הזאת. הם יצטרכו להילחם כדי למחות כמה מהחוקים שבהם הכתימה הכנסת הקודמת את המדינה, דוגמת חוק ועדות הקבלה, שמאפשר לדחות מועמדים ליישובים קהילתיים; וחוק המסתננים, שקובע שמהגרים אפריקאים שנכנסו לישראל שלא כחוק יושלכו למאסר למשך שלוש שנים בלא משפט. הח"כים החדשים יצטרכו גם להימנע ממהלכים אופורטוניסטיים, שמרוקנים את המהות הדמוקרטית של בית הנבחרים מתוכן. יש לקוות שהדרך שבה פרש אהוד ברק מסיעת העבודה, תוך כדי חלוקת השלל לארבעת חבריו, תהפוך לסמל לחוסר לגיטימיות פרלמנטרית.

מעל לכל, הכנסת הנוכחית מחויבת להחזיר לעצמה את יראת הכבוד וההערכה של העם, יסודות שנשחקו בארבע השנים האחרונות. חילוקי דעות אידיאולוגיים ומאבקים פוליטיים הם רכיבים מהותיים במשחק הדמוקרטי, אך אסור שאלה ייגרמו לשבירת כללים בסיסיים ולהתנהגות בלתי הולמת. על בית הנבחרים לשמש דוגמה ומופת בעבור אזרחי המדינה, ולא להיפך.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ