המלחמה בפשעי מלחמה - מאמר מערכת - הארץ

המלחמה בפשעי מלחמה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ועדת טירקל לחקירת אירועי המשט הטורקי הפתיעה בחלקו השני של הדו"ח שלה,שפורסם שלשום: היא העלתה שורה של המלצות דרמטיות לגבי אופן חקירת חשדות לפשעי מלחמה מצד ישראל.

הוועדה קראה לקבוע בחקיקה נורמות חדשות ביחס לאחריות הדרג המדיני על עבירות, שמתבצעות בידי חיילים באזורי הכיבוש. בניגוד למקובל עד כה בצה"ל, היא קבעה שאין די בתחקיר המבצעי לצורכי ההחלטה על פתיחת החקירות, ובכך ביקשה לשים קץ למצב שבו מפקדי צה"ל חוקרים למעשה את עצמם ומסכלים לעתים פתיחת חקירות חיוניות. כמו כן, קבעה הוועדה, שלעתים קרובות חקירות צבאיות לא נפתחות כלל, או נסגרות, בגלל מחסור בראיות, ולכן יש לתעד מיידית כל זירת אירוע ולשים קץ לסחבת הנהוגה לגבי ההחלטה על פתיחת חקירה, שמקשה על איסוף הראיות.

ועדת טירקל רצתה בטובתם של ישראל ושל צה"ל. היא הכירה בכך, שמערכות המשפט הצבאית והאזרחית לא עושות די כדי לחקור חשדות לפשעי מלחמה ולהעמיד את האחראים, בכל הדרגים, לדין. קבלת המלצותיה תעזור לא רק לצה"ל לתקן את הלכותיו ולמנוע ביצוע פשעי מלחמה; היא גם תעזור למנוע מצב שבו ישראלים יועמדו לדין פלילי על פשעי מלחמה בחו"ל. בבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג מתקיים עקרון ה"משלימות", ולפיו אין לו סמכות שפיטה, אם אמנם התקיימה חקירה כנה במדינה הנוגעת בדבר.

זה שנים טוענים ארגוני זכויות אדם וקומץ עיתונאים, שצה"ל ושאר זרועות הביטחון אינם מנהלים חקירות כראוי. בעשור הקודם כמעט ולא הועמדו חיילים וקצינים לדין באשמת הרג אזרחים, למשל, וגם במקרים המעטים שבהם נפתחה חקירה היא נסגרה בדרך כלל. זהו מצב בלתי נסבל. הוא אינו משרת את צה"ל ולא את ישראל. עכשיו צריך לתבוע מהדרג המדיני והצבאי שלא ינהגו בסחבת או יטאטאו את המסקנות החשובות של הדו"ח וידאגו ליישמן במהירות, כלשונן וככתבן. הן תתרומנה רבות לדיוקן המוסרי של צה"ל ולמעמדה הבינלאומי של ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ