שכנים שקופים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כ–60 בני משפחת חוואלד, הגרים בצמוד לנופית שבגליל התחתון, מאיימים על “הצביון היהודי” והחילוני של היישוב, שבו מתגוררים כ–2,500 תושבים. כך לפחות טענו שתי הרשימות שהתמודדו לפני כמה שבועות בבחירות לוועד המקומי. תחושת האיום, הניזונה מגזענות ומפחד, הובילה חלק נכבד מהתושבים להתנגד לתוכניות למציאת פתרון למצוקת המשפחה הבדואית, שגרה על אדמה שבבעלותה עוד מימי הטורקים.

בשביל רוב תושבי נופית, בני משפחת חוואלד שקופים. הכניסה למתחם הצריפים היא אמנם מכביש הגישה ליישוב, שאלפי תושבים נוסעים בו מדי יום, אבל רק מעטים מהם ביקרו בו או שהם מודעים לתנאי החיים של המשפחה, המתגוררת בכעשרה פחונים וצריפי עץ, ללא חיבור לרשת החשמל או הביוב. היהודים היחידים כמעט שמגיעים למקום הם מבקרים שסוטים בטעות מהכביש הראשי. הפניית המבט מהמציאות שמעבר לכביש מאפשרת להתייחס לבני משפחת חוואלד כאל אויבים מדומיינים.

על רקע הרצון להעלים את השכנים הבדואים, בולטים כמה מתושבי נופית שאינם נכנעים לרוחות השנאה. “כמו חלק מאוהדי בית”ר ירושלים, גם בנופית יש כאלה שרוצים שהיא תהיה טהורה לעד”, סיפר הבלשן פרופ’ עוזי אורנן ‏(“הארץ”, 15.2‏). “אני לא רוצה להיפרד משכנים מצוינים, ולא אכפת לי אם הם יהודים או לא”.

מאז 2003 הגישה משפחת חוואלד כמה תוכניות לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאות למגורים. הבקשה האחרונה, שהוגשה בסיוע עמותת “במקום”, היתה לבנות בתים שאינם שונים בהרבה מהקיימים. כל הבקשות נדחו. המתנגדת העקבית ביותר לתוכניות המשפחה היא המועצה האזורית זבולון. זו גם אינה מזדרזת לפעול על פי המלצות גופי התכנון הארציים, אשר קראו בעבר לגיבוש תוכנית מקומית שתכלול גם את צרכיה של המשפחה הבדואית.
נראה כי במועצה האזורית מעדיפים שהמשפחה תתייאש או תיעלם בדרך פלא. אין לקבל גישה כזאת, בוודאי שלא מגופים שלטוניים. על משרד הפנים להורות לראשי המועצה לתקן את דרכיהם ולהסדיר את מגורי משפחת חוואלד בצמוד לנופית.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ