שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לא לתת יד להדרה

מאמר מערכת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר מערכת

הדיון בסנאט האוניברסיטה העברית בירושלים לפני כעשרה ימים עסק בנושא מורכב ורגיש: קשרי מערכת ההשכלה הגבוהה עם הציבור החרדי. על פי ההצעה שנידונה, תיקח האוניברסיטה העברית תחת חסותה את המכללה החרדית בירושלים שפתחה לפני כמה שנים עדינה בר שלום, בתו של הרב עובדיה יוסף. משמעות החסות היא שהאוניברסיטה תעניק תארים אקדמיים בתוכנית נפרדת, המיועדת לחרדים. המהלך מתבסס על תוכנית שפירסמה לפני כשנה הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, להסדרת לימודים אקדמיים לחרדים בקמפוסים שיפעלו ליד המוסדות האקדמיים או בתוכם.

בסופו של דיון סוער הוחלט שלא להעלות להצבעה את ההצעה להקים קמפוס חרדי, בעיקר על רקע התנגדות עזה מצד חברי סגל. אכן, הרצון לקדם לימודים אקדמיים בקרב החרדים אינו יכול לבוא על חשבון העקרונות השוויוניים שעל בסיסם הוקמה האוניברסיטה העברית ומוסדות אחרים. שום "הנגשה" ושום "שילוב חרדים" לא יכולים להעניק לגיטימציה להפרדה בין המינים ולהדרת נשים. טוב יעשו ראשי האוניברסיטה אם יצטרפו למאבק בנגע זה, במקום להרחיבו גם לתחומי מערכת ההשכלה הגבוהה.

במסמך שפירסמה ות"ת לפני כשנה, נכתב ש“הסדרי ההפרדה (בין שני גברים ונשים) יהיו מומלצים בלבד", ו"המוסד האקדמי ינקוט אמצעים משמעתיים נגד כל מי שיפעיל לחץ לאכיפתם”. זוהי היתממות. הדרישה להפרדה מגדרית איננה עוד נחלת הציבור החרדי בלבד. היא מחלחלת גם לקבוצות אחרות, רחבות יותר. אין מדובר רק בחיילים דתיים ורבנים המדברים בשמם, הדורשים "התחשבות", אלא גם בבתי הספר בזרם הממלכתי־דתי, שברובם מתחילה ההפרדה כבר מכיתה א', במימון נדיב של המדינה. אל מול ההקצנה הגוברת גילו הרשויות הממלכתיות אוזלת יד מתמשכת. אין סיבה להניח שגם במערכת ההשכלה הגבוהה לא יתרחש תהליך דומה.

האוניברסיטה העברית, כמו המוסדות האקדמיים האחרים, היא מרחב ציבורי שבו לומדים – ובתוך כך גם נפגשים – סטודנטים מקבוצות שונות. ערבוביה חשובה זו היא אחד מסימני ההיכר של חברה ליברלית, האמורה להתייחס לנשים ולגברים באופן שווה. טוב יעשו ראשי האוניברסיטה אם לא ייתנו חסות למוסד שעקרונותיו סותרים עקרונות אלה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ