תגמול מבוקר

הארץ
מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הארץ
מאמר המערכת

"אני חושב שהמערכת התבגרה, ואני מקווה שהבנקאים ינהגו באחריות. אי אפשר להתעלם מדעת הקהל ומהרגולציה הבינלאומית". כך אמר המפקח על הבנקים, דודו זקן, בהחליטו לרסן את שכר בכירי הבנקים, תוך כדי הגבלת רכיב התגמולים המשולם להם, שמצא כ"בלתי סביר". הגבלת המרכיב המשתנה בשכר (בונוסים, אופציות, מענקים) ל-100% מהשכר הקבוע ובכפוף לעמידה ביעדים מסוימים היא חלק מאימוץ מדיניות לתגמול בכירים, שנקבעה בכללי באזל 3 - מדדי תקינות המקובלים בבנקים במדינות האיחוד האירופי, שמטרתם לשמור על יציבות המערכת הבנקאית. זקן מבקש להגביל את התמריץ של המנהלים לקחת סיכונים עסקיים קיצוניים, המזכים אותם בבונוסים גדולים, ועלולים לסכן את יציבות הבנקים.

לצד הסיבות המעשיות קיים גם הבט סמלי, והוא חשוב לא פחות. לציבור המשתמשים בבנקים - תחום שהתחרות בו מצומצמת למדי, שכן שני הבנקים הגדולים שולטים בשני שלישים של המערכת - נמאס להמשיך לממן את עלויות השכר המופרזות של בכיריו (יו”רים, מנכ”לים וסמנכ”לים), מאות מיליוני שקלים בשנה. מענקים כמו מענק שימור, אי תחרות, הסתגלות, הם חלק מהשמות הניתנים למרכיבי שכר עצום של יחידים, היכול להגיע ל-5.3 מיליון שקל ו-4.9 מיליון, לדוגמה – מרכיבי התגמול המשתנה בשכר של מנכ"ל ויו"ר בנק הפועלים, בהתאמה, ל–2012. לפעמים הרף למתן בונוס בגין עמידה ביעדים נמוך במיוחד. את העלויות מממנים לקוחות, שלרוב משלמים עמלות ביחס הפוך למצבם הכלכלי – לקוחות חלשים משלמים עמלות גבוהות מאלה שמשלמים בעלי הון, או עובדים במקום עבודה חזק.

הבנקים שונים מחברות פרטיות אחרות, שבהן הגבלת שכר היא התערבות העלולה לפגוע בזכות להעסיק את המנהלים הטובים ביותר ולתגמל אותם. כל זאת כי המדינה ובנק ישראל, כלומר משלמי המסים, מעניקים להם רשת ביטחון במקרה של קריסה או משבר חמור.

המפקח על הבנקים העז להתערב במועדון הבכירים ולשמור על האינטרסים של המערכת שתחת פיקוחו ושל צרכניה. יש לקוות, כי לאחר הטיפול בשכר הבכירים יטפל בחלק מעובדי המערכת, בעיקר הוותיקים, הנהנים מתנאי שכר לא פרופורציוניים לתנאים במשק, שבסופו של דבר מגולגלים גם הם על ציבור הצרכנים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ