בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הגירשת וגם ירשת?

63תגובות

החלטת הממשלה שלשום, להקים את היישובים כסיף וחירן על אדמות היישוב הבדואי אום אל־חירן, כרוכה בפינוי והריסת היישוב ומהווה נקודת שפל חדשה ביחס המדינה לבדואים בנגב, ושלב חדש בביצורה של ישראל כאתנוקרטיה - משטר שקיים לטובת קבוצה אתנית אחת, ומקצה את הזכויות על פי אותה השתייכות אתנית ולא על פי עקרונות השוויון.

כמו בדואים רבים בנגב, תושבי אום אל־חירן גורשו מאדמותיהם לפני שנים על ידי הממשל הצבאי הישראלי, ונדדו ממקום למקום. ב–1956 הצטוו לעבור לאזור נחל יתיר, והתבססו שם. מסמך ממשלתי מ–1957, שחשף ארגון עדאלה, כולל הצהרה על כך מצד היועץ לענייני ערבים בלשכת ראש הממשלה. למרות זאת, הכפר מעולם לא קיבל הכרה ממשלתית, ובכך נמנעו מתושביו שירותים בסיסיים כמו מים, חשמל וביוב. לטענת תושבי אום אל־חירן, כשביקשה המדינה להוציא צווי הריסה לבתי הכפר, והגישה תביעה לפנותו, היא העלימה את העובדה שהכפר קיים כבר מ–1956 ושתושביו יושבים בו מכוח צווי המושל הצבאי. כנגד צווי ההריסה תלויים ועומדים ערעורים.

מנכ"ל החטיבה להתיישבות יהודית בהסתדרות הציונית העולמית, ירון בן עזרא, הודה לפני כשנתיים, שמטרת התוכניות ליישובים היהודיים החדשים בנגב היא "למנוע המשך פלישת הבדואים לאדמות הלאום ולמנוע יצירת רצף בדואי או ערבי" (TheMarker 9.12.2011). חודש לפני הצהרה זאת, התערב משרד ראש הממשלה באופן בוטה בהחלטה מקצועית של המועצה הארצית לתכנון ובנייה, ומנע הכרה בשני כפרים בדואיים בנגב, אחד מהם היה אום אל־חירן (האחר תל ערד).

כדי לאפשר את הקמת היישוב החדש, שמיועד לאוכלוסייה יהודית דתית־לאומית, ומהווה חלק מרצף יישובים יהודיים המוקמים באזור, התעלמה המדינה במפגיע מהתושבים המקומיים. כעת 500 מאזרחיה הלא יהודים של המדינה אמורים להתפנות ליישוב אחר (ח'ורה) לטובת אזרחיה היהודים.

סיפור אום אל־חירן הוא סיפורם של יישובים לא מוכרים רבים, שבניגוד לתדמית שמשווקת לעתים הממשלה, אין יסודם ב"פלישה" של בדואים לקרקעות. חלקם קיימים עוד מלפני קום המדינה, וחלקם נוצרו לאחר שתושביהם גורשו ממקומות שבהם ישבו קודם. הממשלה לא צריכה להמתין לפסיקת בתי המשפט. עליה לבטל את מעשה הגזל ולהכיר בזכותם של התושבים להישאר בכפרם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו