בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גירושין אינם סיבה לגירוש

24תגובות

טריאן בודאה, אזרח רומני, חי בישראל יותר מ–20 שנה. הוא למד עברית, נישא לישראלית, ונולדו להם שלושה ילדים, שכיום הם בני 13, 10 ו–7. עתה, לאחר שהתגרש מרעייתו, מבקש משרד הפנים לגרשו מהארץ (שירלי סיידלר, "הארץ", 28.11). לעובדה כי חי כאן שנים רבות כל כך, שילדיו חיים כאן, ושנטמע בארץ עד כדי כך שאף גויס לשירות מילואים במהלך מלחמת לבנון השנייה - אין משמעות רבה בעיני הוועדה לעניינים הומניטריים של משרד הפנים. זו נתלית בהרשעתו בעבירת תנועה, בתיק פלילי על סכסוך שכנים, ובכך שלא דאג להסדיר כהלכה את מעמדו כאזרח, אף שהיה זכאי לאזרחות ישראלית מכוח נישואיו. "שהייה רבת שנים אינה מהווה כשלעצמה טעם הומניטרי", נכתב בפרוטוקול הוועדה.

הזכות לחיי משפחה היא זכות אדם בסיסית שהוכרה במשפט הבינלאומי והישראלי. בפסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט העליון בשאלת גירושו של אזרח ניגרי שאשתו ובתו חיות כאן, כתב השופט חנן מלצר: "כמי שאבותינו היו בעצמם בעבר הרחוק עובדים זרים בארץ לא להם, אנו נדרשים, במקרים המתאימים, לגלות רגישות. לדעתי, אל לנו להישאר פה אדישים לנוכח תחינתה של נערה כבת 18, אשר נולדה בישראל... לחיות פה יחד עם אביה ואמה". באותו פסק דין הדגיש השופט מלצר את ערך שלמות התא המשפחתי ואת האינטרס של שמירה על שלום הילד, והשופטת עדנה ארבל עמדה על "הזכות החוקתית לאוטונומיה המשפחתית, שממנה נגזרת זכות הילד לחיות עם הוריו הטבעיים, וחובתם וזכותם הטבעית של הוריו לגדלו, לאהבו ולדאוג למחסורו".

מלים אלו שכתבו שופטי בית המשפט העליון רלוונטיות גם למקרה של טריאן בודאה, והן שוללות את העמדה האטומה שמציג משרד הפנים, הכופה על בודאה ומשפחתו נתק כואב - קריעת האב מילדיו.

בהעדר מדיניות הגירה ברורה בישראל, גורלם של בודאה ושכמותו נתון לחסדי ועדות ולטוב לבם של פקידים. במצב כזה על משרד הפנים להרחיק ראות מעבר לכשלים ביורוקרטיים ולשאלת ההשתייכות ללאום או דת, לבחור בחלופה המוסרית לגירוש ולהתיר את הישארותו של בודאה בארץ. זאת מתוך הבנה כי גירושין אינם סיבה לגירוש, וכי לילדיו של בודאה זכות מלאה לכך שאביהם יהיה נוכח בחייהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו