יורים באוויר

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאמר המערכת

ירי הקטיושות מלבנון לאצבע הגליל שלשום נתקל בשתי תגובות ישראליות שגורות, כמעט אוטומטיות: ראש הממשלה ושר הביטחון הזהירו מפני המשך הירי על ישראל, וצה"ל הגיב באש ארטילרית כבדה לעבר האזור שממנו זוהה השיגור - "השיב אש למקורות הירי", כלשון הודעת דובר צה"ל. נתניהו אף האשים במישרין את חיזבאללה (ובעקיפין את ממשלת לבנון ואת איראן) באחריות לירי, אף שהסימנים המודיעיניים הראשונים הצביעו על כך שלשיגור אחראים ארגונים סוניים־ג'יהאדיסטיים, יריביו של חיזבאללה השיעי, שספק אם יש מאחוריהם תשתית מסודרת שניתן לפגוע בבסיסיה.

זו אינה הפעם הראשונה שישראל נוהגת כך בלבנון. באוגוסט האחרון שיגר ארגון סוני קיצוני קטיושות לגליל. חיל האוויר, בתגובה, תקף מיפקדה השייכת לארגון הפלסטיני של אחמד ג'יבריל, כלומר - העניש ארגון הנמנה עם המחנה היריב של משגרי הקטיושות, שפועל בחזית אחת עם סוריה וחיזבאללה.

תגובות אלו אינן בלעדיות לגבול לבנון והן תואמות את משנתם של נתניהו ויעלון, שמתגאים בכך שהממשלה אינה מותירה התגרות בישראל בלא תגובה צבאית. בשבוע שעבר, מיד לאחר ירי הצלפים שממנו נהרג אזרח ישראלי בגבול רצועת עזה, הודיע ראש הממשלה, בניסוח חריף ובלתי שגרתי, כי "מי שניסה אותנו חטף; מי שינסה אותנו - יחטוף".

העלייה במתיחות עם הפלסטינים ועוד יותר ממנה, הטלטלה בת שלוש השנים בעולם הערבי, מגבירות את אי־היציבות בגבולותיה של ישראל ומובילות לעלייה בתקריות המכוונות נגדה: מירי נשק קל ועד שיגור מרגמות וקטיושות. במקרים שבהם מאחורי הירי עומדת כתובת מסודרת - כפי שקורה למשל כשחיילים סורים יורים לצדו הישראלי של הגבול בגולן - קיים היגיון בהשבת אש ממוקדת לעבר מקור הירי. אבל במקרים רבים, הירי בגבולות אינו מגיע ממקור ברור; האנשים ששיגרו את הרקטות ביום ראשון הספיקו בוודאי להיעלם מהשטח הרבה לפני שצה"ל הגיב בירי ארטילרי, על־פי תוכנית מטרות שנקבעה מראש, שאין לה כנראה קשר ממשי לזהותם של היורים.

כשההנהגה הישראלית מפזרת איומים ותותחי צה"ל יורים בלא תכלית, ספק אם המסר מירושלים נקלט בביירות כפי שנתניהו היה רוצה. התגובה הישראלית בתקרית זו, כמו במקרים הקודמים, משולה לירי באוויר: חסרת כיוון ומטרה.

תגיות:

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ