שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

נתניהו נגד המו"מ

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

ביום שישי פירסם משרד הבינוי והשיכון מכרזים לבניית 1,400 יחידות דיור בגדה המערבית. ביום חמישי הצהיר ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שלא יישא וייתן על ירושלים, גם במחיר פיצוץ המשא ומתן. ראש הממשלה אף אמר, כי לא יסכים למסמך שבו תוזכר, אפילו באופן כללי, הקמת בירה פלסטינית בשטח משטחה של ירושלים. שני המהלכים הללו, שנעשו רגע אחרי ששר החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, נסע מכאן, מעוררים תהיות באשר למידת מחויבותה של ממשלת ישראל לתהליך המדיני.

הסכם המסגרת איננו הסכם שלום. על השאיפה הזאת, כך נראה, ויתרו כל הצדדים. אם ייוולד משהו מן הדיונים הללו, יהיה זה מסמך עקרונות שעליו, אולי, בעתיד, יישען הסכם השלום. מסמכים כאלה מלווים את תולדות המשא ומתן המדיני למן היום שבו נוסחה מפת הדרכים, ששאפה לתרגם את חזונו של הנשיא ג'ורג' בוש משנת 2002, דרך מאמצי התיווך של השליח המיוחד למזרח התיכון, ג'ורג' מיטשל, וההסכם להקפאת הבנייה בהתנחלויות, ועד המשא ומתן הנוכחי, שהוקצבו לו תשעה חודשי חיים, שהולכים ואוזלים. אולם גם הסכם מסגרת זה, כללי ומעורפל ככל שיהיה, נתפש בישראל כאיום גדול שיש לנטרלו בטרם יתממש.

וכך, אם בעבר נהגה הממשלה לקבל את פניהם של מתווכים בהודעה על בניית התנחלויות, הפעם היא מתחכמת באמצעות פתיחת חשבון נפרד - שנהפך למעין קונסנזוס - שבמסגרתו בונים התנחלויות תמורת שחרור אסירים. את הרצף הריבוני הפלסטיני, תנאי הכרחי להקמת מדינה, היא מרסקת עם יוזמת סיפוח הבקעה. את השאיפה הפלסטינית לאיזושהי אחיזה ריבונית, ולו סמלית, בירושלים, מועך נתניהו מבעוד מועד, למרות שבפועל אין עיר שמחולקת יותר ממנה. וכאילו אין די בכל אלה, ישראל מציגה את ההכרה בה כבמדינה יהודית, כתנאי שהוא בגדר "ייהרג ובל יעבור". ספק אם מן השאריות שהיא מותירה על שולחן המשא ומתן יהיה אפשר לרקום את תחרת ההסכם.

התנהלותו והכרזותיו של ראש הממשלה מחזקות את הרושם, שלא הסכם שלום עומד לנגד עיניו אלא המאמץ לחמוק ממנו באופן "מכובד", שלא יטיל על ישראל את אשמת סיכולו. נתניהו מסרב להבין, שגם אם יצליח במשימתו, המחיר שישראל תשלם על התחמקויותיה יהיה כבד, ואותו כבר לא ניתן יהיה לטשטש.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ