בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תרבות ארגונית כושלת

33תגובות

סמיכות הפרשיות שבהן נחשפת משטרת ישראל בקלונה נראית מקרית. לכאורה, אין קשר בין היחסים שנרקמו בין קציני משטרה בכירים כמו ניצב מנשה ארביב ותת ניצב אפרים ברכה לרב הנאשם־בקרוב יאשיהו פינטו, לקריסת תיק בר־נוער או לכישלון המתמשך בבלימת החיסולים בעולם התחתון. אבל רצף הפרשיות שמכרסמות באמון הציבור במשטרת ישראל אינו תוצאה של צירוף מקרים, אלא של כשל בתרבות הארגונית של המשטרה, שנקבר תחת מעטה סודיות, ולכן לא טופל.

החלטת בית המשפט העליון בשבוע שעבר להיעתר לבקשת "הארץ" ולהתיר את פרסומו של פסק דין ודו"ח סודי שחובר בעקבות תביעת רשלנות שהגיש עבריין נגד חוקרי משטרה, ובהם אפרים ברכה (בעת שהיה חוקר בימ"ר תל אביב), ונגד הפרקליטות - הביאה לחשיפת טפח מהותי מכשל זה. במסגרת פשרה הסכימה המדינה לשלם סכומי עתק לעבריין בשל רשלנות המשטרה והפרקליטות בכל הנוגע לשמירה על מידע חסוי.

פסק הדין ודו"ח הבדיקה חשפו כי מאבקי אגו בין חוקרי משטרה גרמה להתנהלות רשלנית מצדם. בפסק הדין אף מתוארת עדותו של ברכה, שהכחיש שנפלו פגמים בחקירה, ורק מאוחר יותר הודה כי לא תיעד אותה כדין. בנוסף נחשף, כי שוטרים אחרים הסתירו מידע חשוב מהפרקליטות. למרות זאת, קצין כמו ברכה טיפס בהצלחה בסולם הדרגות המשטרתי. מהפרטים עולה תמונתו של ארגון שתרבותו הארגונית מקדשת הצלחה אישית בכל מחיר, מהזוטרים שבחוקרים ועד קודקודי הארגון, מבלי להטמיע בהם נורמות של מקצוענות, חוק ואתיקה. לא מפליא הדבר שחוקרים שלא שילמו בתחילת דרכם מחיר על התנהלות לקויה, מוצאים את עצמם שוב על ספסל החשודים לאחר שטיפסו בסולם הדרגות. לא מפליא שמשטרה שחוקריה מעדיפים תחבולות חקירה לא חוקיות על פני השקעת מאמצים בשכלול טכניקות חקירה לגיטימיות, מתקשים להתמודד עם משפחות הפשע שתחכומן הולך וגובר, ואף נופלים קורבן להונאות של עבריינים כדוגמת עד המדינה בפרשת בר־נוער.

חוסר הביטחון במשטרה מתעצם לנוכח האמון המוגזם של הפרקליטות בשוטרים, ונכונותה הכמעט עיוורת לגונן על התנהלות פגומה ולספק מעטה סודיות באמצעות צווי איסור פרסום והליכים בדלתיים סגורות. כדי להשיב את האמון במשטרה יש צורך בבקרה חיצונית, בשקיפות ובטיפול שורש בתרבות הארגונית הלקויה בה. אז יבואו גם ההצלחות בשטח.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו