בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יש דבר כזה "ישראלי"

185תגובות

באוקטובר 2013 דחה בית המשפט העליון בקשה של קבוצת ישראלים להצהיר בפסק דין כי הם בני לאום ישראלי, ולקבוע כי ניתן יהיה לשנות את פרטי הלאום במרשם האוכלוסין מ"יהודי" ל"ישראלי". הנימוק לדחיית העתירה היה שלא הוכח קיומו של לאום ישראלי. השופט חנן מלצר ציין כי "לא הוכח שמשפטית קיים 'לאום ישראלי'... ואין זה מן הראוי לעודד היווצרותם של 'רסיסי' לאום חדשים".

אתמול, חצי שנה לאחר פסיקת העליון, הסביר ראש הממשלה בנימין נתניהו מדוע הוא מקדם את חקיקת חוק יסוד: מדינת הלאום של העם היהודי: "להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי אין ביטוי מספיק בחוקי היסוד שלנו". לאחר מכן טען כי המרכיבים היהודים של המדינה "נמצאים תחת התקפה מתמדת שהולכת וגוברת מחוץ ואפילו מבית".

הן פסיקת בג"ץ והן הניסיונות הפרלמנטריים הבלתי פוסקים לחקיקת חוק הלאום, מרכיבים קלסתר מצומצם במיוחד של ה"ישראליות". זאת, המבקשת כבר 66 שנה לקבל הכרה ולזכות בעצמאות, נדחית שוב ושוב על ידי הממסד: היא מתוארת כ"רסיסי לאום" שלא הוכח דבר קיומם, כשבמקביל, איש לא מבקש לחוקק חוק יסוד שיגדיר ויגן עליה. שוב ושוב היא נאלצת להתכופף ולהתבטל בפני "אחותה הבכירה", המדינה היהודית.

ואולם, בעוד שאת המוטיבציה של נתניהו ניתן להסביר ברצונו האובססיבי לייהד את ישראל ולא לאפשר למיעוטים שבה "להרגיש בבית", קשה שלא לתהות על מה בדיוק מבסס בית המשפט את הטענה שאין ראיות לקיומו של לאום ישראלי. האם לא די בעובדה שקבוצת אנשים חיה יחד במשך עשרות שנים במדינה שנקראת ישראל, כדי לכנותה "ישראלית"? האם היווצרותן של ספרות ישראלית, ואמנות ישראלית, ומוסיקה ישראלית, ותיאטרון ישראלי, והומור ישראלי, ופוליטיקה ישראלית, וספורט ישראלי, ועגה ישראלית, ושכול ישראלי - האם אין בכל אלה די כדי לדבר על "לאום ישראלי"?

הזהות הישראלית נמצאת עדיין בתהליכי התגבשות, ומורכבת מפסיפס שלם של אמונות, דעות וטעמים; היא אינה מונוליטית והומוגנית והיא שרויה בסכסוך מתמיד שלעתים נדמה כי אינו פתיר; אבל אין בכך כדי לפגוע בעצם קיומה של זהות ישראלית, להיפך: אלו מאפייניה ואלו בדיוק ההגדרות המעודכנות שמקיימות אותה. ערב יום העצמאות תשע"ד, אזרחי ישראל יכולים ואף צריכים להתגאות בה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו