סתם כי היה משעמם

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

חשיפת "הארץ" (חיים לוינסון ועמוס הראל, שלשום) — ולפיה חייל מ"מערך התקשורת של צה"ל", שליווה את כוח מג"ב במהומות בביתוניא, השתתף בירי לעבר מפגינים פלסטינים בניגוד לנהלים, כנראה בגלל "שעמום" – אינה מקדמת אמנם את החקירה בשאלת מותם של נדים נווארה ומוחמד סלאמה במהלך האירועים, אך היא מעלה סימני שאלה מטרידים אחרים, חמורים לא פחות.

החייל, ששם היחידה שבה הוא משרת עדיין אסור בפרסום, ליווה במסגרת תפקידו התקשורתי את פעילותם של שוטרי מג"ב. על פי ההערכות, בשלב מסוים ביקש גם הוא להתנסות בירי כלפי המפגינים ונטל נשק משוטר מג"ב. גורמים בסנגוריה הצבאית, המייצגת את החייל, הבהירו כי למיטב ידיעתם החייל ירה באירוע שני כדורי גומי בלבד, בהתאם לפקודות ובאישור המפקדים בשטח.

תגובה זו לא רק שאינה ממעיטה מחומרת האירועים, אלא מעכירה את התמונה עוד יותר: מפקדים של כוח היורה בבני אדם, גם אם אכן מדובר "רק" בכדורי גומי, נותנים ל"אורח" המתלווה אליהם להתנסות במטווח בבני אדם כדי להגביר את מידת "ההנאה" שלו מהמשימה. הכשל המוסרי הנורא שטמון במקרה הזה מחייב את צה"ל לערוך בדק בית נוקב, לא רק לגבי נורמות המוסר שהוא מנחיל לחייליו, אלא גם לגבי המשמעת הצבאית הנהוגה בו.

החייל שהשתתף בירי בביתוניא אמנם הושעה מתפקידו מיד לאחר האירוע והמשטרה הצבאית החוקרת מנהלת חקירה בעניינו, אבל אסור שהאשמה תיפול רק עליו ועל שוטרי מג"ב שהיו בשטח.

להידרדרות המוסרית אחראיות כל ממשלות ישראל מאז 1967, וביתר שאת הממשלה הנוכחית, מטפחת ההתנחלויות וסרבנית השלום. סיפור הירי בביתוניא מתמצת את פשע הכיבוש, שהפך את צה"ל מצבא העם שתפקידו להגן על אזרחי המדינה, לחממה של אלימות, שבה חיילים ושוטרים יורים בפלסטינים כאילו היו ברווזים במטווח.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ