לא להיענות למשטרה

מאמר מערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאמר מערכת

ועדת החוקה של הכנסת אישרה בשבוע שעבר את בקשת המשטרה להרחיב את רשימת העבירות שבגינן תוכל לקחת דגימות ד-נ-א מחשודים. לצד עבירות כמו פעילות בארגון פשיעה, ניצול קטינים לזנות, גניבה בנסיבות מיוחדות והטרדה מינית, תכלול הרשימה המורחבת גם עבירות כמו תקיפת שוטר והתפרעות שסופה נזק.

בבקשת המשטרה ליו"ר ועדת החוקה כתב השר לביטחון פנים, יצחק אהרונוביץ', כי בשנים 2013-2012 נפתחו בממוצע כ-7,000 תיקים בגין כלל העבירות שנוספו לרשימה וב-2,600 תיקים העבירה המצוינת היתה "תקיפת שוטר". נתון זה מצרף למעגל "הפושעים המסוכנים" לכאורה, שיש לקחת מהם דגימת ד-נ-א, גם מפגינים שנעצרו בשל אלימות שיוחסה להם תוך כדי מעצרם. זאת, שעה שבית המשפט הכריע בעניינם מאוחר יותר וקבע, כי לא היו צריכים כלל להיעצר ולהישפט.

כך, לדוגמה, מעצרה של דפני ליף בטענה כי תקפה שוטר, והגשת כתב האישום נגדה בגין השתתפות בהתפרעות, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ושימוש בכוח או באיומים כדי למנוע מעצר. לאחר דיון אחד בתיק, הורה היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, לבטל את כתב האישום. שופט בית משפט השלום בתל אביב נזף במשטרה והורה לשחרר לאלתר את כל פעילי המחאה החברתית שנעצרו בעקבות האירועים, שכללו בין היתר את מעצרה של ליף, וטען כי "אין ראיות המצדיקות את מעצרם אפילו יום אחד נוסף".

בשבוע שעבר, יומיים לפני האישור בוועדת החוקה, זיכה בית משפט השלום בתל אביב מפגין אחר שנחשד בדחיפת שוטר. השופט שמאי בקר פסק שלמשטרה לא היה כל בסיס חוקי לעיכובו, ומלכתחילה לא היתה כל סיבה להורות למפגינים להפסיק את מחאתם. עוד העיר, כי ידן של המשטרה והתביעה קלה מדי בכל הנוגע לפגיעה בחופש הביטוי של מפגינים.

על רקע אקלים זה, עולה החשש, כי אישור ההרחבה יפר את האיזון המשטרתי הראוי בין הצורך להילחם בפשע ובין החובה להגן על הזכות לפרטיות ועל זכותו של אדם על גופו, המעוגנים בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. במתכונתה זו, ההרחבה מייצרת פגיעה לא מידתית ולא חוקתית בזכויות אדם, ואחד משימושיה עשוי להיות הרתעה ודיכוי מחאות פוליטיות תוך סימונן כפשע. על היועץ המשפטי לעמוד על סכנה זו ולהתריע על אי-חוקיותה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ