סכנת ליברמן

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאמר המערכת

קריאתו של שר החוץ אביגדור ליברמן להחרים בתי עסק של ערבים, השובתים במחאה על מבצע "צוק איתן", היא עוד אקט הסתה ציני ומסוכן מבית היוצר של יו"ר ישראל ביתנו, המוכיח כי אינו מהסס לרכוב על גלי המתיחות והחרדה של הימים הללו, כדי לגרוף רווח פוליטי בקרב הציבור הימני הקיצוני. למען מטרה זו מוכן ליברמן ללבות יצרים, לשסות אזרחים אלה באלה ולרמוס עקרונות בסיסיים של משטר דמוקרטי.

לפלסטינים תושבי ישראל, כמו לכל האזרחים האחרים, יש זכות מלאה להביע מחאה נגד מדיניות הממשלה, בפרט כשזאת מובעת בדרך לא אלימה כמו סגירת חנויות.

היוזמה של ליברמן, ששוכח כי הוא שר בכיר ולא רק תגרן פוליטי, היא המשך טבעי של גלי חקיקה דומים, שיזמו הוא וחבריו לממשלה המכהנת ולזו שקדמה לה, שמטרתם השתקת ביקורת והסתה נגד מיעוטים. חוקים כמו "חוק החרם" והצעות חוק כמו "חוק העמותות" מבטיחים ענישה ממוסדת, בין היתר באמצעות הטלת סנקציות כלכליות, של מי שמבקרים את מדיניות הממשלה, וחוקים כמו "חוק הנכבה" והצעת "חוק התורמים למדינה" תורמים להשחרת דמותם של הפלסטינים בישראל.

על רקע המדיניות הזאת, אין זה מפליא שהשיח הישראלי נמצא באחת מנקודות השפל שלו, כשהוא רווי בקריאות להשתקה ובאלימות. המסר שמועבר לאזרחים הוא שביקורת על הממשלה מתורגמת בסופו של דבר לפגיעה ישירה בהם - אם לא פגיעה פיסית כמו שריפת הנער הפלסטיני מוחמד אבו חדיר, אז פגיעה כלכלית או מקצועית. דוגמה לכך ניתן למצוא במקרה של חברת "מנו ספנות", שפיטרה את השחקנית אורנה בנאי מתפקיד "הפרזנטורית" שלה, לאחר שזו כינתה את עצמה באירוניה "שמאלנית הזויה שאוהבת ערבים", והביעה כאב על מות אזרחים בשני הצדדים והתנגדות למלחמה.

הסתה זו, המגולגלת מקודקודי ממשלת ישראל לתוככי החברה, מבשילה בסופו של דבר גם לאלימות הפיסית הנפוצה בהפגנות בימים אלו, שבמהלכן מסתערים פעילי ימין על מפגינים המוחים נגד מדיניות הממשלה, בקריאות "מוות לערבים ו"מוות לשמאלנים".

ההסתה הגזענית שמפיץ ליברמן, ולא בפעם הראשונה, היא חלק מגל עכור המאיים על דמותה של מדינת ישראל. על חברי הממשלה, ובראשם בנימין נתניהו, לגנות מכל וכל את הדברים הללו ולהתנער מהיוזמות המסוכנות של שר החוץ.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ