מאמר המערכת
מאמר המערכת

אחת ההשלכות הקשות של מבצע ״צוק איתן״ קשורה לפגיעת המלחמה ביחסי יהודים וערבים בישראל.

יותר מבכל תקופה אחרת ניכרים ניסיונות ממשיים לפגוע באזרחים הערבים ולתת להם תחושה שאינם משתייכים למדינה. שיח גזעני מתלהם, שגרעיניו נזרעים ברשתות החברתיות ופירותיו הרעילים מכתימים את המרחב הציבורי כולו, הופך כל ערבי לחשוד וכל הבעת תמיכה בעמדות שאינן במסגרת הקונסנזוס הלאומי־היהודי — לבגידה.

מסעות ההסתה וההכפשה, ששיאם בקריאת שר החוץ, אביגדור ליברמן, להחרים עסקים ששבתו במחאה על המבצע בעזה, אינם נעצרים במלים. אנשי ימין קיצוני מבקשים לפגוע פיסית במפגינים נגד הלחימה, ואילו עובדים ערבים במגזר הציבורי מושעים ממקום עבודתם בגלל סטטוסים בפייסבוק. העובדה שערביי ישראל מגלים הזדהות עם אחיהם מעזה נתפשת בעיני יהודים רבים בישראל כסיוע לאויב בזמן מלחמה.

באוקטובר 2000 נהרגו 13 ערבים אזרחי ישראל בגל מהומות, שפרץ בסמיכות לאינתיפאדה השנייה. אירועים אלה גבו מחיר יקר מהחברה הישראלית: האמון של האזרחים הערבים במוסדות המדינה נפגע קשה, בעוד רבים בציבור היהודי התייחסו אליהם כאל בוגדים.

ב-14 השנים שעברו מאז נעשה אמנם ניסיון להיטיב את מצב הערבים, בין היתר על ידי שילובם במגזר הציבורי, הזרמת כסף לרשויות המקומיות ושיפור מערכות החינוך והתחבורה. ואולם, במקביל לניסיונות מבורכים אלו, הוקצנה ההסתה נגדם בכנסת ובממשלה, ופעולות חקיקה לאומניות הפכו לדבר שבשגרה תחת שלטון ממשלות הימין.

המסר השלילי והאנטי דמוקרטי חילחל לבסוף מטה. בתוצאותיו ניתן לחזות כעת, בהתפרצות האלימה והגזענית כלפי הערבים. שנים של הסתה וחקיקה מפלה פעלו את פעולתם וחיבלו במצע שעליו מושתתים החיים המשותפים בישראל. היחס המבזה שמופנה כלפיהם מחליש עוד יותר את תחושת הביטחון המעורערת גם כך ביחס למקומם בחברה.

כשתסתיים הלחימה יצטרכו היהודים והערבים לשוב ולחיות ביחד. אסור לאפשר לכוחות האפלים להעמיק את הקרע ולפורר את השותפות החשובה הזאת, העומדת בבסיס החיים במדינת ישראל.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ