תפקיד השידור הציבורי

מאמר המערכת
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

השבוע החל שלב הפירוק של רשות השידור, כ–40 שנה לאחר שאושר החוק להקמתה. סמכויות ניהול רשות השידור הועברו לידי כונס הנכסים הרשמי, דוד האן, והוא מינה לתפקיד העורך הראשי את יונה ויזנטל, לשעבר סמנכ"ל התוכן של yes, שיכהן בתפקידו בתקופת הפירוק.

הדיונים על רפורמה מצומצמת ברשות השידור עומדים על הפרק כבר יותר מ–20 שנה, אך ועדה מקצועית בראשות המפיק רם לנדס קבעה, כי לא נותרה ברירה אלא לבצע מהלך חריג ואגרסיבי, הכולל את סגירת התאגיד הישן ופיטורים של כ–1,500 מעובדיו והקמת גוף חדש ויעיל יותר. הגוף החדש אמור להיות משוחרר יותר מהשפעות פוליטיות, שכן לשרים לא תהיה השפעה ישירה על מינויים ברשות כפי שהיה ברשות הקודמת.

מדור הזירה

בעידן שבו כלי תקשורת רבים ומידע רב זורם בפלטפורמות חדשות, כמו רשתות חברתיות, הסיבה לקיומו של שידור ציבורי היא מענה לכשלי השוק ויצירת תכנים שהגופים המסחריים נמנעים מהם. אבני היסוד של השידור הציבורי העתידי, כפי שנקבעו בוועדת לנדס, הן בין היתר עידוד יצירה ישראלית, רלוונטיות, פלורליזם וחדשנות. אבל לצד תוכני הדרמה והדוקו, החשובים בפני עצמם, האתגר האמיתי של רשות השידור החדשה הוא בתחום שידורי החדשות והתחקירים.

שוק התקשורת הישראלי רווי בעיתונים, חברות חדשות טלוויזיוניות ואתרי אינטרנט. אבל רוב גופי התקשורת הפופולריים מושפעים באופן ישיר מהאינטרסים העסקיים של בעלי הבית, באופן המונע מהם לעסוק בתחקירים ופוגע בחופש העיתונות. הדברים נכונים במיוחד בשוק הטלוויזיה המסחרית, שבו שולטים כמה מבעלי ההון הישראלים, כמו מוזי ורטהיים, משפחת תשובה, עידן עופר ויוסי מימן.

מחקרים מראים, כי למרות חדירת האינטרנט ואמצעי המדיה החדשים, שיעור החשיפה לתכנים טלוויזיוניים הוא עדיין הגבוה ביותר ולטלוויזיה יש השפעה חזקה יותר על תפישת המציאות. לכן המבחן האמיתי של השידור הציבורי העתידי יהיה שידורי החדשות והאקטואליה, המחויבים להיות עצמאיים ומנותקים מכל השפעה של בעלי הון או פוליטיקאים. גוף השידור החדש צריך להשקיע משאבים תקציביים ניכרים בתוכניות תחקיר ותעודה, בניסיון ליצור סדר יום ציבורי אלטרנטיבי, שאינו בא לידי ביטוי בכלי התקשורת המסחריים. מילוי תפקיד זה הוא זכות קיומו.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ