האופק של נתניהו

מאמר המערכת
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
מאמר המערכת

ראש הממשלה בנימין נתניהו נקלע למצוקה פוליטית בתום מלחמת "צוק איתן". לפי סקר "הארץ־דיאלוג" ("הארץ", אתמול), נתניהו עדיין נהנה מתמיכה ציבורית רחבה, והבוחרים לא מזהים מועמד ראוי שיחליפו. אבל בסירובו לעצות המתלהמות של אביגדור ליברמן ונפתלי בנט לכיבוש עזה, הוא איבד את בסיס התמיכה שלו בימין. שרי הליכוד ממאנים לגבותו בפומבי, וראשי הבית היהודי וישראל ביתנו מנגחים אותו על רכותו, כביכול, כלפי החמאס. בידודו הפוליטי ניכר ברתיעתו מהבאת ההסכם להפסקת האש לאישור הקבינט, מחשש שיובס בהצבעה.

עכשיו מבטיח נתניהו לציבור "אופק מדיני חדש" ו"אפשרויות חדשות" על רקע השינויים במזרח התיכון. אם אלה רק סיסמאות סרק, שנועדו כבעבר להצדקת ישיבה חסרת תכלית בכיסאו, ראש הממשלה צפוי להתרסקות: הימין המאוכזב לא יתאהב בו מחדש, ושלטונו הממושך יגיע לקצו מבלי שהשיג דבר. אבל אם באמת ברצונו לשפר את מצב המדינה, שנקלעה למשבר ביחסיה הבינלאומיים ולהאטה כלכלית בעקבות המלחמה, עליו ליצוק תוכן בהבטחותיו ולחתור לשלום עם הפלסטינים.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

הנוסחה ידועה: אימוץ יוזמת השלום הערבית כבסיס למו"מ מהותי עם ההנהגה הפלסטינית בראשות הנשיא מחמוד עבאס, ובתמיכת "הציר המתון" — מצרים, ירדן וסעודיה. גם מחיר הכניסה ידוע: שחרור האסירים שהובטח לעבאס, הקפאת הבנייה בהתנחלויות, והתגייסות לשיקום הריסות עזה.

נתניהו פחד עד היום מהחלטות שנויות במחלוקת, שיאיימו על בסיסו הפוליטי. קור הרוח והשליטה שהפגין ב–50 ימי "צוק איתן" הוכיחו שביכולתו לעמוד בלחצים. כעת, אחרי המלחמה, הגיעה שעתו לפרוע את הבטחותיו לציבור ולהשיג שלום, גם אם יידרש להחליף חלק משותפיו לקואליציה ולהתעמת עם עסקני מפלגתו. אם יעז, יגלה שהציבור מאחוריו והקהילה הבינלאומית לצדו. אך אם יתבצר בחששותיו, ובמקום לקדם מהלך מדיני יכלה את כהונתו במאבק דיפלומטי ומשפטי בטענות בדבר פשעי מלחמה שעשתה ישראל בעזה, היא תסתיים כהערת שוליים זניחה.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ