כבוד לנשיא

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאמר המערכת

מאז נבחר בקיץ לתפקיד הנשיא מקפיד ראובן ריבלין להיפגש עם נציגי שכבות רחבות בציבור, כשהוא מגלה רגישות לסמליות ולטקסיות הטמונות בכל פעולה ואמירה של נשיא מדינה. החלטתו להגיע שלשום לכפר קאסם ולהשתתף באירוע לזכר קורבנות הטבח שהתחולל שם לפני 58 שנה, היא החלטה חשובה במיוחד.

ריבלין הוא אמנם לא הנשיא הראשון שמבקר בכפר קאסם ומביע התנצלות — קדם לו בכך שמעון פרס — אולם היתה זו הפעם הראשונה שבה נשיא משתתף באירוע המרכזי שנערך בכפר לציון הטבח. יש בכך כדי לתרום תרומה נוספת לאיחוי הקרעים בין החברה הערבית למדינת ישראל.

בצדק הדגיש ריבלין את הזעזוע שחייב כל בן אנוש, כל ישראלי, לחוש בעקבות מעשי זוועה כאלה. כזכור, לטבח בכפר קאסם גרמה שרשרת של אי־הבנות, שתחילתן בהוראות עמומות שניתנו בדרגים העליונים ופורשו באופן מעוות בדרגים הזוטרים. האטימות הצייתנית של מי שלחצו על ההדק הובילה להרג של אזרחים חפים מכל עוון, נשים וגברים, קשישים ונוער. מורשת כפר קאסם היא ההנחיה המועברת מדור לדור בקרב חיילי צה״ל ושוטרי משמר הגבול — שאנשיו ביצעו את הטבח בכפיפות לפיקוד צבאי — בדבר החובה לסרב לפקודה בלתי חוקית בעליל. לאחר כפר קאסם אמורים כל קצין וחייל לדעת שלא יוכלו להסתתר מאחורי פקודה, כדי להצדיק רצח.

נקודה מרכזית שהודגשה בצדק בדברי ריבלין היא הקריאה לקיום בצוותא של כל הישראלים. "באתי דווקא בימים אלה כדי להושיט אליכם יד", אמר ריבלין, "כפי שאמר ז'בוטינסקי, אני נשבע שלעולם לא ננסה לדחוק מישהו מארצנו. ישראל תמיד תהיה בית לאוכלוסייה ערבית רחבה. האוכלוסייה הערבית היא בשר מבשרה של ישראל". אתמול, בפתיחת מושב החורף של הכנסת, הוסיף ריבלין: "בקיץ הזה ידענו להתאחד מול איום חיצוני, אבל בקיץ הזה הקדשנו גם לא מעט זמן, לצערי, כדי לסמן אויבים מבית".

אין להמעיט בחשיבות הדברים. בזמן שפוליטיקאים מרכזיים, ובראשם שר החוץ, אינם מתביישים להציע לסלק מישראל אזרחים ערבים ולקבוע גבול שיותיר את יישוביהם מחוצה לה, אמירתו האמיצה של ריבלין ראויה לכל שבח. יש בה גם תזכורת חשובה: אין, ולא אמורה להיות, סתירה בין היותו של אזרח איש ימין ובין חובתו לנהוג כבוד ושוויון במיעוטים.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ