מה שהמשטרה נוטה לשכוח

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מאמר המערכת

אחד ממאפייניו של משטר לא דמוקרטי, הוא קיומם של כוחות ביטחון עתירי כוח וחסרי רסן, הרומסים באין מפריע את זכויות האדם. רצון המשטרה להעביר אליה את הסמכות להגיש כתבי אישום בגין תקיפת שוטר (רויטל חובל, "הארץ", אתמול) מקרב את ישראל צעד נוסף למחוזות עגומים אלו.

ב–2010 חוקק תיקון בחוק סדר הדין הפלילי, שמעביר את הסמכות להעמיד לדין בגין כמה עבירות עוון, בהן עבירה של תקיפת שוטר, מהמשטרה לפרקליטות. מטרת התיקון היתה למנוע מצב שבו המשטרה היא זו שתעמיד לדין את מי שתקף את אחד מאנשיה, או לחלופין "תסגור חשבון" עם מי שתחפוץ להענישו. בכוונה זו תומך מחקר שפירסמו בחודש שעבר ד"ר גיא לוריא ופרופ' מרדכי קרמניצר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הטוען שריכוז סמכויות ההעמדה לדין והחקירה בידי אותו גוף, קרי המשטרה, מוביל לפגיעה ממשית בזכויות נחקרים ונאשמים. העברת סמכויות העמדה לדין על עבירות מסוימות לפרקליטות, היתה הישג לשלטון החוק שאין לסגת ממנו.

סמכויות ההעמדה לדין ניתנו למשטרה עוד בתקופת המנדט הבריטי. במשך השנים נמתחה ביקורת חריפה על כך, אולם עד כה, למרות המלצות להעביר את התביעה המשטרתית לאחריות הפרקליטות, מעט מאוד השתנה. 90% מכתבי האישום בישראל מוגשים כיום על ידי המשטרה.

המשטרה סיפקה לציבור בסיס רחב דיו לפקפק בטוהר החלטותיה וכוונותיה. מעצרים והתנכלות למפגינים בהאשמות של אלימות, כשתיעוד האירועים מראה על אלימות דווקא מצד השוטרים; מתן גרסאות שקריות על ידי שוטרים, וענישה רפה שלהם בעקבות זאת — כל אלה הם רק מדגם מייצג מהתנהלות המשטרה, שעלול לערער את האמון בהחלטותיה. הרחבת סמכויותיה כך שתוכל גם להעמיד אזרחים לדין בגין תקיפת שוטרים — היא צעד מסוכן שיש להימנע ממנו.

במדינה דמוקרטית תפקיד המשטרה הוא לשרת את הדמוקרטיה, ולא להיפך. נדמה שמשטרת ישראל שוכחת לפעמים עובדה פשוטה זו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ