טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחיר החשאיות

תגובות

באילת ובסביבתה לא ידעו שצינור שעובר בעירם כבר 46 שנה יכול לגרום לצחנה הכבדה שאפפה את העיר בשבוע שעבר, ואולי לזהם הבוקר את חופיהם בכתמים שחורים, עם בוא השיטפונות. למשרד להגנת הסביבה לא היה מושג מה זרם בשבוע שעבר בצינור הזה ומה ההשלכות של דליפה. גם ברשות הטבע והגנים עדיין המומים, לאחר שנחשפו לסיכון שבהעברת צינור נפט בשטחה של שמורת טבע. 

הסיבה להפתעה נעוצה בבורות שנכפתה עליהם, מבלי דעת. את הבורות הזאת הכתיבה בעבורם הממשלה בצו שהוציאה ב–1968, ושכחה מאז לבחון מחדש את הרלבנטיות שלו. צו זה העניק חיסיון למיזם רגיש בשם קצא"א, שלא קיים עוד, לשיווק נפט איראני דרך ישראל. המיזם התייתר לפני 35 שנה עם החלפת השלטון באיראן, אך הצו נותר על כנו בגלל סכסוך כספי שפרץ בין שתי המדינות על חלוקת נכסי המיזם. בטעות לבש צו זה ארשת פנים ביטחונית. הוא תוחזק עשרות שנים על ידי צנזורה צבאית, שהדפה באופן אוטומטי כל הבעת עניין בנעשה בנכסי המיזם. משכך, ישבו תושבי אילת וסביבתה על חבית חומר נפץ מבלי שידעו על כך, ומבלי שידעו כי גם הרשויות האזרחיות שתפקידן לשמור על ביטחונם — לא יודעות על כך, ולכן לא היו מסוגלות להבטיח את שלומם. למעשה, אלמלא צינור הנפט התבקע ושגרת החיים בדרום הופרה — כולם היו ממשיכים בחייהם השלווים מבלי לדעת דבר.

אירוע הדליפה צריך להוות נקודת מפנה בכל הקשור ל"מדיניות ההסתרה". צו החיסיון שמוטל על קצא"א צריך להתבטל על ידי היועץ המשפטי לממשלה. אין היגיון בהפעלת צנזורה צבאית על פעילות אזרחית עסקית, ורק חוסר אחריות קיצוני יכול להסביר החרגת מיזם תשתית מסוכן משקיפות או מפיקוח רשויות אזרחיות. 

ואולם, הטיפול בקצא"א לא ימצה את הדיון הציבורי הנדרש. בישראל יש עוד איי פעילות רבים שחוסים בצל חשאיות ביטחונית כדי לחמוק מרגולציה טורדנית ומביורוקרטיה טרחנית, גם במחיר סיכון חיי אדם. לכן מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה צריכים לפעול כדי להסיר את מעטה החשאיות במקרים שבהם הוא אינו מוצדק. הציבור אינו אמור להיות שבוי בידי גורמים משפטיים שנוטלים לעצמם את הסמכות לקבוע מה ראוי לפיקוח ציבורי ומה לא, כשנימוקיהם חסויים ולא מבוקרים. לחשאיות הזאת עלול להיות מחיר יקר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות