בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השבת הגזל

58תגובות

אי אפשר להפריז בחשיבותה של החלטת בג"ץ, שמורה למדינה להרוס בתוך שנתיים את המאחז הבלתי חוקי עמונה, שנבנה על אדמות פרטיות של פלסטינים. אחרי שנים של התחמקויות, תרגילים משפטיים, זיוף מסמכים והתחייבויות שלא קוימו, הבין גם בית המשפט הגבוה לצדק שאין לסמוך עוד על המדינה, קל וחומר על המתנחלים, שיסכימו מרצונם להחזיר לבעליהן את האדמות שנגזלו מהם.

מאחז עמונה שליד עפרה נולד בחטא בשנת 1997, כאשר קבוצה של מתנחלים התיישבה בשטח שנועד מלכתחילה להיות אתר ארכיאולוגי ואתר מכלי מים של מקורות. צווי הפסקת הבנייה שהוצאו על ידי פקחים מטעם המינהל האזרחי בשנת 2004 עצרו אמנם את הבנייה למשך ארבע שנים, אבל זו התחדשה במרץ למרות צווים חדשים שהוצאו נגדה.

בשנת 2006, אחרי שבג"ץ הורה על הריסת מבני הקבע בעמונה, הבהירו המתנחלים שמרות בג"ץ אינה חלה עליהם והם הפכו את "הקרב על עמונה" לאירוע לאומי שבו התעמתו באלימות כוחות המשטרה ומתנחלים. אם אין מנוס מהריסה, גרסו המתנחלים, הם יהפכו את עמונה ל"טראומה לאומית" שתאיים על כל כוונה עתידית לפנות מאחזים או התנחלויות.

גם עכשיו, אחרי פסיקת בג"ץ, מבהירים ראשיהם: "אנו נשבעים היום להילחם בזה בכל הכוח העומד לרשותנו", כדברי יו"ר מטה עמונה, אביחי בוארון. הדברים הללו אינם אלא המשך לתפישתם של המתנחלים, שעל פיה המדינה ומוסדותיה הם כלי שרת בידיהם, וכשאינם ממלאים את שליחותם יש להילחם בהם. מקוממת במיוחד קביעתו ש"ממשלת השמאל בבג"ץ מנהלת את המדינה"; לאמור, במאבק בין בריונות נדל"נית לחוק המדינה בג"ץ הוא לא רק האויב המשפטי והאידיאולוגי, הוא סותר את המציאות הפוליטית שבה הימין שולט. זוהי תפישה מסוכנת לא פחות מן הפרקטיקה ההתנחלותית, הגורסת שגזל אדמות פלסטינים הוא חלק מן הגאולה.

ממשלת ישראל לא תוכל עוד לחמוק מביצוע הוראת בג"ץ, אשר קבע ש"אין כל אפשרות להכשיר את הבנייה אף לא בדיעבד", בהכירו את תרגיליה האפשריים של הממשלה. שנתיים הן פרק זמן מספיק כדי למצוא פתרונות מגורים חלופיים ומוטב שלא להמתין לרגע האחרון. בעלי הקרקע הפלסטינים המתינו שנים ארוכות מדי לטחנות הצדק הישראליות. הם זכאים לקבל חזרה את רכושם, בתוספת פיצוי נאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו