שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

לא להעמיד את זועבי לדין

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

החלטת היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, להעמיד לדין את חברת הכנסת חנין זועבי נועדה לכאורה לשרטט את גבולות המותר בשיח הפוליטי במדינת ישראל.

ח"כ זועבי חשודה בכך שכינתה שוטרים ערבים "בוגדים" ופסקה, כי "אלה שמשתפים פעולה עם המדכא נגד בני עמם צריך לנקות בהם את הרצפה, לא ניתן להם להיות בינינו". דברים מקוממים אלה פורשו על ידי הפרקליטות כהסתה לאלימות כלפי שוטרים ממוצא ערבי והעלבת עובדי ציבור.

החוק מעניק חסינות לחברי כנסת מפני תביעה פלילית בשל פעולות שביצעו במסגרת מילוי תפקידם, ואף מתיר להם לבקש חסינות — בין היתר, אם כתב האישום נגדם הוגש שלא בתום לב, בחריגה ממדיניות התביעה. השאלה המהותית היא, אם ח"כ זועבי תועמד לדין בשל היותה חברת כנסת ערבייה, שבאופן שיטתי נוקטת סגנון דיבור אלים ומכעיס, או שהעמדתה לדין נובעת מהחרדה של היועץ המשפטי לאיכות השיח הפוליטי במדינה.

על פי כל תשובה אפשרית לשאלה הזאת נראה, כי היועץ המשפטי מיהר להתערב בנושאים שאותם צריך לשפוט הציבור, או לכל היותר ועדת האתיקה של הכנסת. הוועדה הזאת הרי כבר הפגינה את כוחה כלפי ח"כ זועבי, כאשר הרחיקה אותה לחצי שנה מישיבות הכנסת. כל זאת בגלל דברים שאמרה, ולפיהם רוצחי שלושת הנערים אינם טרוריסטים.

את הציבור בישראל צריכה להדאיג האפשרות, כי לא סגנון הדיבור של ח"כ זועבי עומד למבחן. חברי כנסת מן הימין אינם מסתירים את דעתם, ולפיה חברי הכנסת הערבים חותרים תחת אושיות המדינה, חלקם בוגדים או מתפקדים כגיס חמישי. אחד מחברי הכנסת הללו, דני דנון מהליכוד, אף הציב את סילוקה של זועבי מן הכנסת כיסוד מרכזי במסע התעמולה שניהל בבחירות לפריימריס במפלגתו.

גם אם ההחלטה של היועץ המשפטי וינשטיין להעמיד את ח"כ זועבי לדין סבירה מבחינה משפטית, נראה שהאווירה המתלהמת בכנסת אינה נסתרת מעיניו. ההחלטה להעמיד את ח"כ זועבי לדין משרתת היטב את האווירה הזאת, בהעניקה לה תמיכה חוקית.

ראוי ליועץ המשפטי לממשלה לעצור את תהליך ההעמדה לדין של ח"כ זועבי ולהחזיר את הדיון למקום הראוי לו — ועדת האתיקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ