שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאמר המערכת
מאמר המערכת

אם היה צורך בביטוי נוסף לדה־הומינזציה שמדינת ישראל נוקטת כלפי מבקשי המקלט החוסים בה, או בהוכחה נוספת לכך שמתקן "חולות" איננו מתקן שהייה בעל יומרה ויכולת לענות על צורכי השוהים בו, אלא בית כלא שכלואיו נתונים לגחמות סוהריו — סערת מזג האוויר האחרונה היטיבה להמחיש זאת.

בשעה שברחבי הארץ הצטופפו אנשים ליד אמצעי חימום, בניסיון להתחמם ולחמם את בתיהם, לא הורשו הכלואים במתקן "חולות" להכניס תנורים לחדריהם, והם נאלצו להתגונן מפני הקור החריג על ידי התעטפות בשכבות של בגדים ובשמיכות. רבים מהם נשארו שוכבים במיטותיהם במשך רוב שעות היממה בניסיון לשמור על חום גופם. כל זאת בשל טענת השב"ס, האחראי לתפעול המתקן, כי אי אפשר להכניס תנורים לחדרים מחשש לשריפות וכי לרשות השוהים הועמדו גם אזורים מחוממים. בעקבות פניות של ארגונים לזכויות האדם וחברי הכנסת מיכל רוזין ודב חנין, סופקו למבקשי המקלט אמצעי חימום סמליים כמו כריות חימום, שהצליחו אך בקושי להקל את מצוקתם.

גם בתוך מדיניות הניכור והאטימות השגרתית, שהמדינה מפגינה כלפי אנשים אלה, קשה להבין כיצד בני אנוש, לאחר שהבחינו בסבל פיסי כמו זה שהיה במתקן "חולות" בימי הקרה, יכולים לא לנסות למנוע אותו, או להקל אותו. גם אם מבקשי המקלט ראויים בעיני המדינה להיכלא ולסבול משלילת חירותם, הפקרתם לקור קיצוני היא ביטוי להתייחסות לא אנושית כלפיהם.

חרפה מוסרית זו משותפת לכל הצעדים שישראל נוקטת כלפי מבקשי המקלט. כליאתם ושלילת חירותם, רדיפתם וסימונם במספרים בהליכים משפטיים — כל אלה נובעים מגישה בלתי הומנית, שהיא פסולה לא רק מבחינה מוסרית, אלא גם מבחינה חוקתית — כפי שקבע בג"ץ פעמיים, בפוסלו חוקים שקידמה הממשלה ועיקרם רדיפה של מבקשי המקלט והתעמרות בהם.

"חולות" הוא בית כלא שהוקם בחטא ושולל את חירותם של חפים מפשע, בלא הליך משפטי. מבקשי המקלט אינם חיים בו "בתנאי מחיה הולמים", כפי שטוענת הממשלה. אירועי הסופה האחרונים מוכיחים שוב את הצורך לפרק את המתקן ולשחרר את 2,200 כלואיו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ