שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

החזירו את הבונוס

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

המאבק הציבורי להשבת המענקים שניתנו במשך השנים ליו"ר דירקטוריון בנק לאומי לשעבר איתן רף ולמנכ"ל הקודמת גליה מאור, אינו מסע נקם. הוא לא נועד להעניש את המנהלים, וממילא הוא לא ירתיע את מי שכבר אינם נושאים במשרה בבנק. מדובר בהתחשבנות פשוטה של בעלי המניות בבנק לאומי עם מי שהיו מופקדים על ניהול החברה.

לאומי הודה באחרונה בהסדר מינהלי בארה"ב, כי בשנים 2001-2011 סייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס מול הרשויות בארה"ב. יש להניח שחלק לא פעוט מרווחיו באותה תקופה נבעו מפעילות זו. הבנק הסכים לשלם קנס הנאמד ב–1.6 מיליארד שקלים, לא כולל עלויות שכר עורכי הדין – כ–250 מיליון שקלים. אילו היו רף ומאור מכהנים עדיין בתפקידם בבנק, ספק אם היו נותרים בכיסאותיהם לאחר הודאה כזאת.

כלקח מהתנהלותם תאבת הסיכון של מנהלים בבנקים ובתי השקעות בארה"ב, שהובילה למשבר העולמי ב–2008, כוללים היום חוזי ההעסקה של בכירים בעולם ובישראל סעיפים המאפשרים למשוך חזרה מענקים שניתנו בגין פעילות שנראתה רווחית, אך התברר בדיעבד שהסבה הפסדים. בחוזים של רף ומאור לא נכללו סעיפים כאלה. למרות זאת, רף ומאור אינם צריכים להתבצר מאחורי חומת ההגנה המשפטית. ההגינות מחייבת, כי הם ומנהלים אחרים שנתנו ידם למעשים, שהובילו לקנס החריג שהושת על הבנק, ישיבו את המענקים ולא יגלגלו את תוצאות מעשיהם על בעלי המניות שחלק ניכר מהם הוא הציבור: מדינת ישראל, המחזיקה 6% ממניות הבנק ולצדה חברות ביטוח וגופים מוסדיים אחרים, שמנהלים כספי ציבור.

הנהגת בנק לאומי, בראשות היו"ר דוד ברודט והמנכ"ל רקפת רוסק־עמינח, סברה כי החתימה על ההסדר המינהלי בארה"ב היא לטובת החברה. אך בגיבוש ההסדר לא תם תפקידם. עליהם לוודא, כי לא רק הציבור אלא כל האחראים יישאו בנטל הקנס.

בהוראת היועץ המשפטי לממשלה הוקם השבוע צוות שיבחן אם נעשו בבנק לאומי מעשים המהווים גם עבירות נגד החוק הישראלי. הבדיקה חשובה, אבל המדינה כבעלת מניות, כמי שאחראית לפקח על הבנקים וכמי שמשפיעה על התנהלותם של גופים מוסדיים — צריכה בעצמה לאחוז בכל הכלים המשפטיים, כדי לכפות על בנק לאומי למשוך ממנהליו כספים שהרוויחו ללא הצדקה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ