שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שעת האמת של קצא"א

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

ישראל ואיראן הקימו ב–1968 מפעל משותף לשינוע ושיווק נפט איראני, דרך ישראל, ללקוחות באירופה. בלב העסקה עמדה בניית צינור הנפט מאילת לאשקלון (קצא"א). העסקה כוסתה במעטה חשאיות, וישראל הטילה צנזורה על הפרסומים הנוגעים לצינור, למימונו ולתפעולו. אחרי המהפכה האיסלאמית ב–1979 נהפכה איראן מבעלת ברית של ישראל לאויבת. ישראל המשיכה בהפעלת הצינור, לאחר שהלאימה אותו בפועל באמצעות טריק משפטי, ואיראן תבעה אותה לבוררות בינלאומית, כדי לקבל את חלקה בפירות המפעל, הנאמדים במיליארדי דולרים.

"בוררות הנפט" מתנהלת כבר שנות דור בשווייץ, וכפי שפירסם אלוף בן במוסף "הארץ" שלשום, בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כראש ממשלה נחלה ישראל מפלות משפטיות מידי האיראנים, אחרי ששינתה את האסטרטגיה המשפטית וטענה שסירובה לשלם נועד לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית. בית המשפט העליון בשווייץ דחה את הפרשנות הזאת וכפה על ישראל להמשיך בבוררות, ולשלם חוב בתיק אחר.

הקרב המשפטי מעסיק מאוד את צמרת המדינה, אך הציבור הישראלי נותר באפלה. הצנזורה על קצא"א ופעולותיה נותרה כשהיתה בימי השאה, והממשלה שומרת על שתיקה שמעוררת שאלות מטרידות: האם המאמץ הישראלי להביא להטלת סנקציות בינלאומיות על איראן נובע גם משיקולים כספיים, ולא רק ביטחוניים? האם מאחורי האיומים הפומביים, שהובילו את ישראל לסף מלחמה עם איראן, מנהלות ישראל ואיראן הידברות שקטה דרך עורכי דין ובוררים?

האסון הסביבתי שגרמה דליפת הנפט מצינור קצא"א בערבה, בחודש שעבר, עורר מחדש עניין ציבורי בחברה המסתורית, הפועלת על פי זיכיון שמעניק לה הטבות מפליגות. אבי בר־אלי חשף ב–TheMarker שהצנזורה הסתירה דו"חות ביקורת קשים על אי סדרים בחברה. בעוד כחודשיים צריכה קצא"א להודיע לממשלה אם ברצונה להאריך את הזיכיון, שיפוג בעוד שנתיים.

מכל הסיבות האלה — הפיקוח הרופף, הנזק לסביבה והחשיבות המדינית — הגיעה שעת האמת של קצא"א. נתניהו, שהאחריות על החברה נתונה בידיו כשר האוצר, צריך לומר לציבור את האמת על בוררות הנפט עם איראן ולהבהיר את עמדתו בעניין חידוש הזיכיון, אם ייבחר לכהונה נוספת. קשר השתיקה חייב להגיע לקצו.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ