שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאמר המערכת
מאמר המערכת

כאשר עו״ד יהודה וינשטיין התמנה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לפני חמש שנים, ליוותה את מינויו התקווה שישכיל להשיל מעליו את עמדת הפרקליט הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותו ואת רעייתו שרה ייצג בפרשת עמדי ב–2000, וייהפך לפקיד ציבור נטול פניות. אולם כראש התביעה הכללית התנער וינשטיין במהלך כהונתו מהממלכתיות הנדרשת ומציות נטול פניות לחוק. הוא המשיך לתפקד כסניגורו של נתניהו ובכך טישטש את הגבול המתחייב בין יועץ משפטי לממשלה לבין מקורב פוליטי.

הדברים הגיעו לשפל בסוף השבוע בהודעתו התמוהה כי חרף הראיות לעבירות פליליות בניהול מעונות ראש הממשלה, ייאסר על משטרת ישראל לחקור חשודים ועדים בפרשה לפני הבחירות.

החלטה זו של וינשטיין נעדרת היגיון פנימי, עד כדי כך שמתעורר החשד שמא הוא קודם כל כתב את התוצאה הרצויה לו ולמקורבו, ורק לאחר מכן חיפש טיעונים בעדה, שנמצאו בעזרת אנשי פרקליטות המדינה, המזהים את רוח המפקד. וינשטיין נחפז לקבוע, על בסיס ממצאים ראשוניים בלבד, כי נתניהו עצמו אינו מעורב בעבירות הפליליות. קביעה נמהרת זו נראית כניסיון שקוף ותמוה לטהר את שמו של נתניהו, שהרי כל חוקר ופרקליט יודע שסופה של חקירה אינו דומה לראשיתה.

מאחר שהחוק מעניק ליועץ המשפטי סמכות בלעדית לקבל החלטות בעניין חקירה או כתב אישום נגד ראש הממשלה, היה על וינשטיין לסלק בשלב זה את ידיו מן הטיפול בפרשה, וודאי שלא לאסור על המשטרה לחקור את החשדות, התלויים גם נגד אשת ראש הממשלה, עד אחרי הבחירות. איסור החקירה שמטיל וינשטיין על רשויות החוק — מחשש שמא בחקירתה תפלוט שרה נתניהו אמירות שיביכו ואולי אף יפלילו את בעלה — מעניק לה זכויות יתר שאינן ניתנות לאף אזרח אחר. אשת ראש הממשלה נשואה לו ושותפה בנכסיו, אך לא בזכויותיו ובחובותיו החוקיות.

אם רוצה וינשטיין להצביע בעד נתניהו, יעשה זאת מאחורי הפרגוד, ככל אזרח. התנהגותו בפרשת מעון ראש הממשלה היא התערבות גסה בבחירות הקרובות, ולולא נותרו חודשים מעטים עד למינוי היועץ הבא, היה בכך כדי להצדיק את העברת וינשטיין מכהונתו.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ