שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

כבר לא אותיות

מאמר המערכת
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאמר המערכת

מאי פאטל, החיילת שהוטרדה על ידי מפקד גדוד צבר בגבעתי, לירן חג'בי, ואפרת יעקב, שהגישה תלונה נגד פרופ' מריו שניידר מהאוניברסיטה העברית, בטענה שהטריד אותה מינית, מבטאות את השינוי המבורך שחל ביחסה של החברה לנשים ובנורמות ההתנהגות כלפיהן.

בעבר, נאלצו מתלוננות וקורבנות של הטרדה מינית לסוגיה "להפוך לאות", כדברי פאטל, כלומר להסתתר מאחורי אותיות — דוגמת א' מבית הנשיא, ראשונת המתלוננות נגד נשיא המדינה לשעבר משה קצב, המרצה בימים אלו עונש מאסר בגין אונס והטרדה מינית — או חמור מכך, להיאלם דום, להדחיק את הפגיעה בהן, ולהשלים עם "הריגת הפרשה" במוסד שבו היא התרחשה. היום, לעומת זאת, אות הקלון הציבורי מוצמד למצחו של התוקף ולא למתלוננת, שנחשפת בפומבי בשמה ובתמונתה. זהו המצב התקין וההגיוני: לא המתלוננת היא שצריכה להסתיר את פניה ולהתבייש במה שאירע לה, אלא מפקדיה, מוריה, מעסיקיה ועמיתיה, שחצו את הגבול.

פאטל החליטה להיחשף במחאה על עסקת הטיעון המתגבשת עם חג'בי, ולפיה הוא יואשם בהתנהגות בלתי הולמת ויפרוש משירותו בצבא, אך לא יועמד לדין פלילי ולא יורד בדרגה, כפי שביקשה התביעה הצבאית. כתב האישום מייחס לחג'בי "מעשים שחרגו מיחסי מפקד פקוד והיו בחלקם על רקע מיני", אולם פאטל מתארת מסכת הטרדות מצד מי שניצל ללא היסוס את סמכותו מתוקף ההיירכיה הצבאית, בלי ששעה לבקשותיה לחדול מהערות, הודעות טקסט בוטות וניסיון לנשק אותה.

גם אפרת יעקב החליטה להיחשף בשמה ובתצלומה, כדי לספר את גרסתה למסכת ההטרדות שעברה לדבריה מצד פרופסור שניידר, מסכת שכללה לטענתה התבטאויות פוגעניות כמו "ידוע שכל התימניות חמות, גם אותך אני אפרק", ואף נגיעות חוזרות ונשנות בגופה.

זירת הפייסבוק או השיח הציבורי אינם יכולים להחליף את בית המשפט, ואין זה מתפקידם לייתר את ההליך הפלילי או המשפטי. עם זאת, המגמה הברוכה של יציאת המתלוננות לאור הזרקורים מעידה על שינוי תפישתי. השינוי הזה מגדיל את הסיכוי, שייעשה צדק עם יותר ויותר נשים, שלא ייאלצו עוד להיכנע לנורמות פוגעניות, המתירות לבעלי סמכות בפרט, ולגברים בכלל, לעשות בגופן ובכבודן ככל העולה על רוחם.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ