שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שקרים שסיפרתי למוגריני

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

"איני תומך בפתרון של מדינה אחת. אני לא חושב שזה פתרון כלל. אני תומך בחזון של שתי מדינות לשני עמים ובמדינה פלסטינית מפורזת שתכיר במדינה היהודית". כך הדגיש בנימין נתניהו בפני פדריקה מוגריני, שרת החוץ של האיחוד האירופי. אך איך אפשר עוד להאמין לראש הממשלה? ערב הבחירות התנער מנוסחת שתי המדינות לשני עמים, רק לפני יומיים קבע שירושלים היא בירת העם היהודי בלבד, והנה לפתע, לנוכח הלחצים, הוא שב ומכריז על תמיכתו בפתרון שתי מדינות.

ואכן, דומה שגם מוגריני ושר החוץ הנורווגי, בורג ברנדה, אינם מתרשמים עוד מדבריו. ברנדה, ידיד ישראל, הבהיר לנתניהו שהלחץ על ישראל ילך ויגבר אחרי חתימת הסכם הגרעין עם איראן. עצתו לו היתה לקבל לפחות תנאי אחד מתנאיו של מחמוד עבאס לחידוש המו"מ, שכוללים את הפסקת הבנייה בהתנחלויות, שחרור האסירים שנכלאו לפני הסכמי אוסלו, ניהול מו"מ רציף וקביעת לוח זמנים לסיום הכיבוש עד סוף 2017.

ספק אם עבאס יסכים לוותר על חלק מתנאיו ולהסתפק בתנאי אחד לצורך התנעת המו"מ. התנאים שהציב מוצדקים וסבירים, אבל כאשר נתניהו מקפיד לטפח את שדה המוקשים שהניח בפני התהליך המדיני, כמו הדרישה להכיר בישראל כבמדינה יהודית, הוא מחבל אפילו בסיכוי הקלוש לפתוח צוהר למשא ומתן.

נתניהו יכול להישען בנוחות על חומת המגן הימנית קיצונית שעוטפת את שולחן הממשלה. הוא גם יכול לחזור ולומר לכל אחד מה את שהוא רוצה לשמוע. הבעיה היא שלסחורה הזאת אין עוד קונים. הממשלה החדשה, שמקרינה לעולם שאט נפש מכל פתרון מדיני, הופכת את ישראל לנטל כבד על ידידיה בארה"ב ובאירופה. סבלנותם הולכת ופוקעת ויכולתם להמשיך ולהגן על עמדות ישראל מפני חרמות, החלטות בלתי נוחות במועצת הביטחון ובלימת פניות לבית הדין הבינלאומי, הולכת ומתפוגגת. הנשיא ברק אובמה אמנם אמר באחרונה שאין סיכוי לחולל תפנית באזור בשנה הקרובה, אבל אירופה דווקא שועטת קדימה,ואולי היא תצליח להציל את ישראל.

ראש הממשלה אינו רשאי להתעלם מן העצות החשובות שקיבל משר החוץ הנורווגי, המשקפות קונסנזוס אירופי. דחייתן תעלה את ישראל על מסלול התנגשות הרסני עם אירופה, ותסכן את עתידם של אזרחיה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ